איך דילג משבר הקורונה על האשראי הצרכני?

דניאל שבקס מארח בטורו השבועי את סמנכ"ל IBI קרנות אשראי דור סגרון, שעושה לכם סדר בעולם ההשקעות באשראי צרכני • ואיך זה קשור לאוניברסיטת הרווארד?

דניאל שבקס CFP | פורסם בתאריך 27.07.2021, באתר בחזית

בעבר כתבתי שניתן ללמוד הרבה מניהול התיק של אוניברסיטת הרווארד. מאז קיבלתי פניות רבות בבקשה לצלול יותר לעומק ולנסות להגדיר כמה אחוזים ניתן להשקיע בכל אפיק מההשקעות הללו. אז כמובן שאין כללים ואצל כל משקיע התשובה יכולה להיות שונה, אבל החלטתי לנסות לכוון אתכם לאחד מהאפיקים הצומחים ומתברר גם היציבים שבהשקעות אלטרנטיביות – השקעה באשראי צרכני.

פניתי לאחד המומחים בתחום ההשקעות האלטרנטיביות ובדגש על אשראי צרכני, מר דור סגרון, סמנכ"ל IBI קרנות אשראי כדי לעשות לכם סדר בנושא.

לדברי סגרון, השוק האלטרנטיבי גדל בקצבים ממש גדולים וימשיך לגדול גם בשנים הקרובות. חיזוק לדבריו ניתן למצוא בסקרים שבוצעו בארה"ב, בהם נשאלו הגופים המוסדיים הגדולים בנוגע לגובה החשיפה שלהם למוצרים אלטרנטיביים. כ- 80% מהם טענו כי יגדילו את נתח ההשקעות האלטרנטיביות בתיק בשנים הקרובות.

כמו שכבר אמרנו, ישנו מגוון רחב של מוצרים אלטרנטיביים אבל אשראי צרכני הוא אחד הצומחים בעולם הפיננסי. למעשה, זהו תחום שנשלט עד לא מזמן על ידי הבנקים ומי שרצה לקבל חשיפה אליו נאלץ לקנות את מניות הבנקים ולקבל חשיפה עקיפה אל הסקטור. בעשור האחרון, כחלק מהתקדמות טכנולוגית קמו פלטפורמות מתקדמות המאפשרות לאנשים להלוות כסף ישירות לאנשים אחרים וכך למעשה היום משקיעים יחידים יכולים לקבל חשיפה ישירה לתחום.

אשראי צרכני זו בעצם הלוואה למטרת צרכנות אישית, רכישת מוצרים, תשלום על הוצאות חריגות ועוד. ההלוואות ניתנות לצרכן באמצעות פלטפורמות שונות והצרכן מחזיר את ההלוואה בתוספת ריבית בפריסה רחבה כפי שסוכם במעמד לקיחת ההלוואה.

כיום קיימות מגוון של קרנות השקעה המשקיעות באשראי צרכני. הקרנות הללו פועלות במבנה של שותפות מוגבלת, הכוללת שותף כללי – החברה המנהלת את ההשקעות באמצעות מנהל הקרן, ולצדו שותפים מוגבלים – המשקיעים, שהם לקוחות מוסדיים וכשירים.

כמו כל השקעה, אין השקעה ללא סיכון, והשאלה האם דווקא בשנה כמו זו ובתקופה שהקורונה עדיין איתנו, אולי יש חשש שאנשים לא יוכלו לעמוד בהחזר ההלוואה? אמנם באמת צריך לחשוש ולהתכונן לזמני משבר אבל דווקא בשנה האחרונה הקרנות כמעט ולא נפגעו וישנן קרנות שאף הציגו ביצועים עודפים.

לדברי סגרון הדבר נובע משני פרמטרים: הראשון והחשוב יותר הוא תהליך החיתום של הקרנות, והשני תמיכה ממשלתית רחבה.

כאן המקום להסביר שמתן אשראי הוא תחום המבוסס על נתונים רבים. בארה"ב לשכות האשראי אוספות במשך שנים רבות נתונים פיננסיים על כל אזרח, הכוללים בין היתר: ניצול מסגרות אשראי, עמידה בתשלומים ועוד. הקרנות מעבדות את הנתונים ויכולות להשיק בוודאות גבוהה האם הלווה יוכל להחזיר את ההלוואה גם בתקופות קשות יותר.

עם זאת, לכל אחד יש רף מסוים שאינו יוכל לעמוד בו וכאן נכנסות הממשלות לתמונה. בארץ כל אחד שמח לקבל כסף לחשבון הבנק, אבל הדבר אינו דומה בכלל לתמיכה בארצות הברית, שם הסכומים היו ממש משמעותיים, מה שעזר ללווים בצורה משמעותית וכך הם צלחו את המשבר. כיום צריך להתחשב בעובדה שהריבית הצרכנית עלתה כך שהסיכון מגל נוסף מתומחר כבר בגובה הריבית הנקוב על כל הלוואה.

לסיכומו של דבר ולראייתנו, קרנות חוב של אשראי צרכני בהחלט צריכות להיות מוצר משלים בתיק ההשקעות. הקורונה גרמה להאצת התהליך של מעבר כספים לאפיק זה, כי בזמן שהשוק נפל בשנה שעברה המוצרים הללו נותרו יציבים.

לא ניתן להסיק מכאן שזה מוצר ללא סיכון. חיתום שגוי מצד הפלטפורמה או המשקיע, או נפילה של פלטפורמה, הם גורמי סיכון שיש לקחת בחשבון. יש מספר דרכים למתן את הסיכון, ידע וניסיון הם פרמטרים מרכזיים להצלחה. השקעה בקרן חוב מנוסה המתמקצעת בתחום יכולה למתן את סיכון המשקיע.

לדברי סגרון, ככל שקרן פועלת במשך זמן ארוך יותר, כך היא צוברת היקף עצום של נתונים לצורך חיתום אשראי מיטבי. זאת, כתוצאה מניתוח מעמיק של תיק ההלוואות וחיזוי טוב של כשלים.

 

לכתבה המלאה ב אתר בחזית >>

דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’ ודור סגרון סמנכ"ל IBI קרנות אשראי.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

שיתוף |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
שיתוף ב email