האם הבורסה בת"א תעשה קפיצת מדריגה?

לאחר התפוצצות הבועה במחירי מניות הבנקים בשנת 1983, יו"ר הרשות לני"ע ענת גואטה רוצה כעת להגדיל את נפח עושי השוק בארץ ולהכניס תחתיהם את הבנקים בישראל

דניאל שבקס CFP | פורסם בתאריך 30.06.2021, באתר בחזית

לפני כשבוע יו"ר הרשות לני"ע ענת גואטה, התייחסה לסוגיית עושי השוק בארץ ואמרה שיש לרשות מטרה להגדיל את הפעילות של עושי השוק בארץ. כאשר הפעם, להבדיל מנסיונות קודמים, עושה רושם כי הסיכוי לראות את הבנקים נכנסים לפעילות עושי השוק בהחלט גבוה.

מאז משבר מניות הבנקים בשנת 1983 הבנקים לא עוסקים כלל בעשיית שוק. משבר הבנקים או בשמו הנפוץ פרשת ויסות מניות הבנקים, החל במהלך שנות ה70 בהובלת בנק הפועלים אבל תוך זמן קצר בנקים נוספים הצטרפו לחגיגה. היועצים בבנקים המליצו ללקוחות הבנק לרכוש את המניות של הבנק, כאשר במקביל הבנק רכש בחשבון הנוסטרו שלו, שזהו חשבון אשר בו מנוהל תיק ההשקעות של הבנק עבור עצמו, מניות נוספות של הבנק.

התוצאה הייתה, התנפחות של בועה במחירי מניות הבנקים.

בשנת 1983 הבועה התפוצצה. וההשלכות יכלו להביא לפשיטת רגל של כל המערכת הבנקאית בארצנו הקטנה, וזה מהסיבה שלקוחות רבים של הבנקים רכשו את המניות באשראי שאותו לא יוכלו לפרוע, והבנקים היו גם כן פושטים את הרגל משום שהבטוחות לאשראי שנתנו, היו בעצם…המניות שלהם עצמם. בעקבות כך, המדינה הפסיקה את המסחר בבנקים וגובש "הסדר מניות הבנקים", שבו הממשלה הלאימה את הבנקים ולקחה על עצמה התחייבות לפדות את המניות במספר מועדים.

אבל מהו בכלל עושה שוק מה החשיבות שלו והאם יש סיבה מדוע עכשיו התעוררו לנושא?

הבורסה בת"א ביחס לבורסות מובילות בעולם נחשבת לבורסה עם נזילות נמוכה. ובדיוק מהסיבה הזו קיימים בבורסה שלושה עושי שוק – אי.בי.אי. אקסלנס ומיטב דש אשר דואגים לנזילות בעיקר בניירות ערך של חברות קטנות שהנזילות בהן נמוכה.

עושה שוק לפי הגדרת הבורסה הוא חבר בורסה המעביר פקודות קנייה ומכירה (מצטט) במהלך המסחר בבורסה במרווח (SPREAD) ובכמויות שנקבעו על ידי הבורסה. בכך מספק עושה השוק נזילות בנייר הערך בו הוא פועל, ומאפשר למשקיעים לקנות או למכור את ניירות הערך של החברה בכל עת.

וכך עושי השוק עוזרים למניות הקטנות שמחזורי המסחר בהם נמוכים מאוד להיסחר בבורסה.

אבל במהלך הנוכחי, שמנסים להציע כרגע ברשות לני"ע, מעוניינים לקדם סוג אחר של עשיית שוק, עשיית שוק בניירות הערך של החברות הגדולות.

אם נבדוק את הניירות של החברות הגדולות נראה לכאורה, שאין בהן כל בעיית נזילות, ובמשך כל היום נעשות בהן עסקאות. אז מדוע הרשות והבורסה מעוניינים בעושי שוק למניות הללו?

הסיבה היא, להביא לבורסה הישראלית גופי השקעה גדולים מחו"ל, ובמקביל לעזור גם לגופים המוסדיים הגדולים בארץ. כיום המחזורים לא מספיק גדולים וגוף מוסדי גדול כמו אלטשולר שחם (בודאי אחרי רכישת פסגות) וגם גופי השקעה מחו"ל כמעט ולא יכולים לבצע עסקאות בבורסה המקומית מאחר וכל עסקה שלהם מפאת גודלה, משפיעה באופן אוטומטי על שער המניה.

הגופים המוסדיים רק גדלים בהיקף הנכסים שהם מנהלים. השוק הישראלי הופך להיות 'קטן עליהם', תרתי משמע, והם חייבים להפנות יותר ויותר כספים להשקעות בחו"ל. וכך הבורסה המקומית מפסידה פעמיים,  לא רק שלא מגיעים משקיעים גדולים מחו"ל, אלא גם הגופים הגדולים בארץ יוצאים מוציאים כספים רבים להשקעה בחו"ל.

אז, כדי שהמשקיעים הגדולים יוכלו לבצע עסקאות במניות בסכומים גדולים בלי להשפיע על שער המנייה, צריך עושי שוק בעלי הון גדול. ואין ספק שהבנקים בהחלט מתאימים להגדרה הזו.

אם אכן יורשה לבנקים להיות עושי שוק, הם בהחלט יכולים להגדיל את המחזורים בבורסה וממילא את הנזילות, כמובן שהדבר יכול להביא גם לכניסת משקיעים גדולים מחו"ל, והדבר יגביר שוב את המחזורים והנזילות.

הבנקים מראים נכונות להיכנס לתחום מהסיבה שהדבר ייצר להם מקור הכנסה נוסף, אבל מהיכרותי עם מערכת הבנקאות לא ברור האם כל הבנקים ירצו להיכנס למהלך כזה…מכיוון שמדובר על עשיית שוק במניות של חברות גדולות. עיקר ההכנסה שתהיה לעושי השוק יהיה המרווחים בציטוטים. מדובר בפעילות עם רווחיות לא גבוהה, וקיים חשש שהבנקים יחליטו שלא להיכנס לפעילות בעלת רווחיות נמוכה. הרי ידוע, הבנקים תמיד חושבים בגדול.

 

לכתבה המלאה ב אתר בחזית >>

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

שיתוף |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
שיתוף ב email