הכל על הטרנד שכבש השנה את וול סטריט

שנת הקורונה וזינוק חברות הטכנולוגיה הביאו את שיעור הנפקות הספאק (SPAC) לשיא כל הזמנים, עם לא פחות מ-250 הנפקות • אז מה זה בעצם, והאם זהו אפיק ההשקעה הנכון?

דניאל שבקס CFP | פורסם בתאריך 13.01.2021, באתר בחזית

חברות ספאק (Special Purpose Acquisition Companies = SPAC) הן חברות  ציבוריות ריקות מתוכן שנוצרו במטרה להתמזג לרוב עם חברות פרטיות כלשהן בתמורה לנתח ממניותיהם.

התהליך הזה טוב עבור שני הצדדים – החברה הממוזגת נכנסת לבורסה בתהליך קצר וזריז, ללא תשקיפים מסובכים וללא העלויות של "רוד-שואו "(מהלך שיווקי בו החברות מציגות את כוונות הגיוס שלהן למשקיעים שונים). בנוסף, החברה הממוזגת מקבלת מזומנים, ומן העבר השני מקבלים מחזיקי מניות חברת הספאק נתח ממניות החברה הפרטית במחיר אטרקטיבי.

החברות  הללו חייבות לפרסם נתונים עסקיים, אך אינן נדרשות לגילוי מלא ומפורט בדומה לזה שנדרש בתשקיף שלפני IPO (ראשי תיבות של Initial Public Offering – הנפקה ראשונה לציבור).

אם לא מתבצעת כל עסקת מיזוג בתוך תקופה של שנתיים – הספאק נסגר והכסף המושקע חוזר לבעלי המניות בקיזוז הוצאות התפעול של החברה.

אחת הסיבות המרכזיות לכך שחברות פרטיות מעדיפות להתמזג לתוך ספאק, היא הוודאות של המחיר, המאפשרת לחברה לדעת מראש לפי איזה שווי היא תגייס הון ומה יהיה הדילול של בעלי המניות. זו גם הסיבה לכך שבמיזוג עם חברות ספאק אין צורך לנסות לשכנע משקיעים רבים להשקיע בחברה – אלא רק את מנהלי הספאק.

אז מדוע לא כולם מנפיקים בדרך הזו? התשובה היא, בגלל המוניטין השלילי שהיה להם במשך שנים רבות.

בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים, חברות ה-SPAC היו ידועות כחברות "Blind-Pool", (חברות שמציעות מניות מבלי לציין למשקיעים איך יושקע הכסף) והיו מושכות משקיעים תמימים ולא מתוחכמים. החברות הללו נהנו מהקלות רגולטוריות והתמקדו בשידול להשקעה בחברות שעל הנייר נראו מבטיחות ונשמעו כהזדמנות השקעה טובה.

אבל זוהי אינה הסיבה היחידה מדוע לא כולם מנפיקים דרך ספאק. למרות היתרונות של לוחות הזמנים הקצרים והעליות הקטנות יותר, עדיין רוב החברות רוצות להיכנס לבורסה בדרך הרגילה. זאת, מאחר ולרוד שואו הוותיק והטוב יש יתרון בטווח הארוך, שכן הוא מאפשר גישה ישירה למשקיעים.

בעבר לא היה כזה באזז מסביב להנפקות הללו, אבל בתקופה האחרונה, ובמיוחד במגזר הטכנולוגיה שקיבל רוח גבית ממשבר הקורונה, המשקיעים מתעלמים מהסיכונים בהשקעה הזו ולכן ישנן הנפקות ספאק שמזנקות בעשרות אחוזים ואף יותר מייד כשיוצאת הודעה על מיזוג.

אמנם במידה וקנינו ספאק בתחילת דרכו ב-10 דולר ניתן להגיד שההפסד שלנו מוגבל, כי במידה ולא תמוזג כל חברה בשנתיים הבאות הכסף יחזור אלינו למעט הוצאות התפעול של מנהלי הספאק. אבל עדיין ישנן כמה בעיות בהשקעה בספאק.

הבעיה הראשית היא במידה והמיזוג יהיה של חברה גרועה. במקרה כזה, יתכן שהמניות של הספאק ירדו מייד לאחר המיזוג, בנוסף לעליות הניהול למנהלי הספאק שהזכרנו מקודם.

ישנו סיכון נוסף אותו צריך לקחת בחשבון – מנהלי חברת הספאק דואגים בראש ובראשונה לעצמם ויתכן שבמידה של מיזוג מוצלח הם יקבלו כ-20% מניות נוספות מהספאק ממש בסכום סימלי, ובכך הם מדללים בצורה משמעותית את שאר המשקיעים בספאק – וכל זה כמובן מעוגן בתשקיף באותיות הקטנות.

אם לאחר שהבנו מה הסיכונים בספאקים אנו עדיין רוצים להשקיע בזה, לדעתי מומלץ מאוד לעשות זאת דרך תעודת סל שמחזיקה במגוון רחב של ספאקים ולהתפלל לכך שמנהלי התעודה יודעים לבחור את הספאקים הטובים ביותר ובכך לייצר יתרון על פני השקעה במדדים המובילים בעולם.

 

לכתבה המלאה ב אתר בחזית >>

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

שיתוף |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
שיתוף ב email