המזומן הוא המלך? כנראה שהמלך הוא ערום

המטבעות של היום, כן, גם השטרות, הם לא יותר מאשר הערך שאנו "מאמינים" שיש להם. הם יכולים לקרוס בתוך שעות ספורות אם משהו יגרום לנו לאבד את האמון בהם. אז מה גורם להצלחתם של המטבעות הווירטואליים?

דניאל שבקס CFP | פורסם בתאריך 18.06.2017, באתר ביזנס

הביטוי המזומן הוא המלך מתאר את היתרון בהחזקת מזומנים בשיעור ניכר. היתרון הוא שבעתות של ירידות חדות בשוקי ההון, רכיב המזומן לא ייפגע. זאת נוסף על-כך שהמזומן יוכל לשמש לניצול הזדמנויות השקעה.

מניסיון של פגישות עם מאות לקוחות, אני יכול להגיד בוודאות שרוב הציבור לא מרגיש ביטחון במניות וגם לא באג"ח. מעניין שברגע שזה מגיע למזומן, כל החששות נעלמים והביטחון (כמעט) בשמיים. זו אולי הסיבה שישנם לא מעט אנשים שחוסכים את הכסף שלהם במזומן, מתחת למזרן או בכספת. השאלה הנשאלת היא האם באמת לשטרות שיושבים בכספת או מתחת לבלטות יש ערך?

בעבר, מטבעות היו עשויים ממתכות שונות כמו זהב, כסף ונחושת. כך שערכם היה שוויים האמיתי. ככל שהמטבע היה בעל משקל גדול יותר והיה ממתכת יקרה יותר – ערכו היה רב. אבל זה נגמר מזמן, או-הא, מזמן מזמן.

אנו חיים בעולם וירטואלי, המטבעות של היום לא מוצמדים לכל מתכת או למשהו ממשי והם לא יותר מאשר "המחאה" של המדינה שהנפיקה אותם. לכן, לדעתי, אין להם באמת שווי ממשי. השווי שלהם נקבע רק בגלל שהמדינה שכנעה אותנו שזה ערכם בכך שיצרו לנו מחסור או שפע. אם יש הרבה, הערך יורד (אינפלציה), ואם יש מעט, כלומר מדפיסים/מטביעים פחות כסף, אז הערך עולה (דפלציה).

גם בעולם המודרני הייתה פעם הצמדה לזהב. אז קראו לזה "תקן הזהב". בשנת 1944 נחתם הסכם ברטון-וודס שקיבע את ערכם של מטבעות בינלאומיים מול הדולר האמריקאי, ומכיוון שהדולר הוצמד לזהב בתקן הזהב, הדבר נכפה בעקיפין על שאר המדינות החתומות בהסכם וכולן היו מחויבות לתקן הזהב.

מה קרה? המטבעות הבינלאומיים היו צמודים לזהב משום שהיכולת של מדינה להדפיס כסף הייתה מותנית בעתודות הזהב שלה. בשנת 1971 הכריז נשיא ארצות הברית דאז – ריצ'רד ניקסון – על ביטול תקן הזהב כבסיס לדולר, ומאז ועד היום המטבעות אינם צמודים למשהו ממשי. כך שאם הציבור מאבד אמון בשטר מסוים, ערכו יורד במהירות והוא עלול אף לקרוס. דוגמאות לא חסר. הלירה הטורקית והרובל הרוסי בשנים האחרונות. והפזו הארגנטיני לפני המון שנים.

כמובן שממשלות ובנקים מרכזיים מבינים שהדפסה מסיבית של כסף תפגע בערכו, תזניק את האינפלציה ותערער בסופו של תהליך את מעמדה הכלכלי של המדינה. למרות זאת ואף-עלפי שהדברים ברורים, בשנים האחרונות, מאז המשבר הכלכלי העולמי, ממשלות מדפיסות כסף כאילו אין מחר וכאילו אין מי שישלם את המחיר.

קוראים לזה בשמות מכובסים דוגמת "הרחבה כמותית" אבל זו הדפסה מאסיבית של כסף מזומן. נכון אומנם שהתהליך נעצר בארצות הברית, אבל באירופה הוא ממשיך ולא נראה שהוא בדרך לעצירה בקרוב. אני לא חושב שאנחנו עומדים כרגע לקראת קריסה של מטבעות/מדינות מכיוון שלמדינות ולבנקים המרכזים יש מספיק כלים לגרום למצב להשתנות, ולהחזיר את אמון הציבור. הם הרי יכולים בכל רגע לחזור ל"תקן הזהב".

וכאן עולה שאלה נוספת: בשנים האחרונות צצו מטבעות חדשים – מטבעות ממוחשבים כגון ביטקוין או אית'ריום. רוב הציבור לא מבין מהיכן צצו המטבעות הללו, ולכן רובו לא משתמש בהם. אבל כולם יודעים שהביטקוין עולה ועולה ושובר פעם אחר פעם שיאים חדשים. אחת הסיבות המרכזיות לראלי האחרון במטבע, הוא הרגולטור היפני, שהחליט לאפשר לקמעונאים במדינה לקבל את הביטקוין כאמצעי תשלום. בתגובה לכך, רכישות המטבע הווירטואלי באמצעות מטבע היין נסקו בכ-40% מאז אותה החלטה.

אך אני שואל, הרי אין כאן מדינה שעומדת מאחורי המטבע, מאחורי הביטקוין. מה יקרה ביום שהאמון בו יישבר? וזה הרי יכול להתרחש בכל רגע. הרי כמו שהוקמו המטבעות הללו יכולים לקום מטבעות חדשים ובמידה ואנשים יעברו להשתמש בהם – המטבעות הישנים יקרסו.

שיתוף |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
שיתוף ב email