פרשנות | מדידת האינפלציה בישראל לא מעוותת

איך זה שלמרות שאנו חיים באוברדרפט אין אינפלציה? אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי בהפניקס-אקסלנס, ודניאל שבקס, מנהל החטיבה הפיננסית בהירשוביץ פתרונות מסבירים • מיוחד

דניאל שבקס CFP | פורסם בתאריך 23.12.2020, באתר בחזית

 

קונספירציה נפוצה טוענת שדיווחי האינפלציה בישראל מעוותים, שכן די ברור שיוקר המחיה עולה ומספיק להסתכל על המחירים המתייקרים סביבנו לעומת הפרסום הרשמי של הלמ"ס, המתאר כי רמת המחירים כיום דומה לזו ששררה ב-2013, כדי להבין שמשהו פה לא הגיוני.

עיוות כזה, אם קיים, כמובן קריטי. השקעות רבות צמודות למדד, כמו אג"ח ממשלתיות, אג"ח קונצרניות ועסקאות כמו משכנתאות. האינפלציה חשובה לתקציב המדינה, לחישובי רווחים ריאלים לצורכי מס, לקביעת הריבית במשק (לאור יעדי בנק ישראל) ועוד.

אז קבלו ספויילר. מדידת האינפלציה בישראל איננה בעלת אינדיקציות לסילוף ובעיות מדידה, שבהחלט קיימות בה, הן ברובן סימטריות. למעשה, הלמ"ס אפילו מפרסמת מדי חודש את רוב מחירי המוצרים שהיא דוגמת וחלק מהם מפורסמים ע"י גורמים אחרים, כך שאלה די שקופים לביקורת. החל ממזון, שכ"ד, חשמל, מים, ארנונה, דלק ועוד.

צריך לזכור שבמשק פועלים אנליסטים פרטיים רבים שמנתחים את פרסומי הלמ"ס ואת המחירים, אך לא רק הם מבקרים דה פאקטו את פרסומי הלמ"ס אלא גם גופים בינלאומיים כדוגמת קרן המטבע. שכן מדובר בנתונים קריטיים להשוואה עולמית.

אז מאיפה מגיע אותו דיסוננס שבין תחושת ההתייקרות לבין דיווחי למ"ס על דיס-פלציה? ישנם כמה הסברים אפשריים ונתמקד בשניים עיקריים. הראשון והעיקרי הוא שאינפלציה מתייחסת לאיבוד ערך הכסף, כלומר לשינוי המחיר בסל מוצרים / שירותים. כלומר, כאשר שדרגתם טלפון, שואב אבק או רכב לכזה מודרני יותר במחיר גבוה יותר זה לא נחשב לאיבוד ערך הכסף, אלא להחלפת סל המוצרים. לשם הדוגמה, שיטת מדידת האינפלציה תמשיך לעקוב אחרי מחיר המכונית הישנה שלכם. כך שקטגוריות רבות במדד רושמות ירידות מחירים בזמן שאתם הוצאתם סכום גבוה יותר על מוצר או שירות מתקדם יותר.

הסבר אחר לאותו דיסוננס נמצא בהטיית התדירות. אנשים נוטים לתת משקל גדול יותר למוצרים שתדירות הרכישה שלכם גבוהה, כמו למשל "מזון", אף שמשקלו במדד הוא רק 17%, ופחות למשל למחירי שירותי בריאות, חינוך, ביטוח וארנונה.

בגלל חשש לא מוצדק מאינפלציה אנשים משלמים כבר שני עשורים פרמיית הגנה יקרה מאוד, וזאת, הסבה להם באותן שנים הפסדים רבים, כשהאינפלציה באורח פלא לא הגיעה. זוהי דוגמה לחשיבות השימוש במנהל השקעות המגובה במחקר כלכלי שיודע לתמחר את פרמיות הסיכון כדי לחסוך מהמשקיע הפרטי תשלומים על הגנות מוגזמות. במקרים כאלה ודומים להם מתבררת שוב ושוב החשיבות של ניהול השקעות מקצועי, ואין כאן כלל אמירה על יכולת או אי יכולת ל "תזמן" את השוק, פעולה שלפעמים כלל איננה אפשרית.

לצורך ההמחשה, קניה כיום של אג"ח ממשלתית ל-10 שנים עם הגנה אינפלציונית (צמודת מדד) עולה כ-1.5% לשנה ביחס לאג"ח מקבילה ללא הגנה, 1.5% שעשויים להיות יקרים מאוד ביחס לסך התשואה שתתקבל בסוף תקופת ההשקעה.

 

לכתבה המלאה ב אתר בחזית >>

*אמיר כהנוביץ הוא הכלכלן הראשי של 'הפניקס-אקסלנס' ודניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’.
**אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

שיתוף |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
שיתוף ב email