מוצר מנצח – אבל בעיקר לבנקים המשווקים אותו

אחרי סדרה של עשרות טורים על עולם ההשקעות בשוק ההון, נוגע דניאל שבקס בעצב הרגיש ביותר של "המשקיעים הסולידיים" • רמז: לא בטוח ששווה לכם להשקיע בבנק

דניאל שבקס CFP | פורסם בתאריך 27.10.2021, באתר בחזית

קוראי המדור הוותיקים יעידו שככל וחלף הזמן מאז הכירו אותו לראשונה, הם אט אט כמעט ושכחו את מוצרי ההשקעה הבנקאיים. העיסוק האינסופי בשוק ההון, שהוא ללא סופק עולם אינסופי, הפך את ההשקעות המובנות לסוג של מוצר נשכח.

מי שהזכיר לי את זה היה דווקא חיים (שם בדוי), מכר וותיק שפנה אליי בשבוע שעבר ורצה לשמוע את דעתי על מוצר מובנה שהוצע לו ע"י אחד מהגופים המוסדיים בארץ. חיים הסביר לי שכיום הריביות נמוכות מאוד וכדי לייצר תשואה עליו לקחת סיכונים גבוהים, אך מאחר והוא שונא סיכון וכעת יש לו הזדמנות לרווחים גבוהים ללא סיכון – הוא מעוניין להיכנס להשקעה.

תוך כדי שהסברתי לו מה זה בכלל מוצר מובנה ומה הסיכונים הקיימים בו, הבנתי שטור חדש נולד. והרי הוא לפניכם:

מוצרים מובנים קיימים בעולם כבר למעלה משלושים שנה, מסוף שנות ה-80. למעשה, ככל שהריביות בעולם ירדו התפתחה וצמחה התופעה הנקראת מוצרים מובנים. אבל מהו בעצם פיקדון מובנה או מוצר מובנה ובשמו הלועזי סטרקצ'ר?

פיקדון מובנה הוא מוצר בו הגוף הפיננסי (ע"פ רוב הבנק) אורז כמה נכסים פיננסיים תנודתיים, לדוגמה מדדים או מניות, ומתחייב לתת ממנו ריבית למשקיע (חלק מהריבית נשארת בידי היצרן). כמובן שהריבית אינה מובטחת, אלא נגזרת ממספר תנאים הקשורים לנכס. מכיוון שמאוד קשה לצפות את התנודתיות קשה לדעת מה הסיכון.

הבנקים מנסים להציג את המוצרים כסולידיים מאוד, וזאת עוד משלב מתן השם "פיקדון מובנה" למוצרים (מי לא חושב שפיקדון הוא הדבר הבטוח ביותר?), וברבים מהמקרים ה"קרן" של המשקיע מובטחת, ולכאורה הוא לא יכול להפסיד. אבל זה לא ממש מדויק.

ההבטחה של הקרן הנומינלית היא של יצרן המכשיר, וכבר ראינו בעבר, ובמיוחד בתקופת משבר הסאבפריים ב-2008, שהגופים שיצרו מוצרים מובנים, נפלו. לכן חשוב מאוד לבדוק אם הבנק המשווק אחראי וערב לקרן ההשקעה.

בנוסף, לכל מוצר כזה יש לא מעט אותיות קטנות שחשוב לשים לב אליהן, ומכאן נובעת ההבנה שיש למוצרים הללו סיכונים והם לא "בטוחים וללא סיכון" כמו שהבנקאים מנסים להציג אותם.

אחד הסיכונים הוא האפשרות להפסיד את הריבית האלטרנטיבית בשוק. במידה ולא מתקיימים התנאים להבטחת התשואה העודפת למוצר המובנה (הריבית), המשקיע מסתכן בכך שבמידה והיה משקיע במוצר חלופי היה מקבל על תקופת ההשקעה תשואה שכרגע הוא לא יקבל אותה ובמילים אחרות "הפסיד" אותה.

סיכון נוסף שדי נפוץ הוא סיכון החשיפה למט"ח. לא מעט מהמוצרים הללו מושקעים בחו"ל, וממילא הם מנוהלים במט"ח. לכן יתכן מצב שבו כל התנאים והאותיות הקטנות התממשו ומגיע למשקיע תשואה לא רעה בכלל, אבל מאחר והמטבע בו התבצעה ההשקעה ירד ביחס לשקל – התשואה יכולה לרדת בצורה דרמתית ואפילו ניתן להפסיד חלק מהקרן.

דוגמה נוספת לסיכון הקיים במוצרים הללו היא שבמקרים רבים ישנו סעיף האומר שאחד התנאים לקבל את הריבית הוא שהמדד או המניה (המרכיב התנודתי במוצר) לא ירד בכל מהלך התקופה בX אחוזים מהשער כיום. בפועל, רבים מהמוצרים משווקים לתקופה של שנתיים ושלוש ויתכן מאוד שבמהלך תקופה כזו יקרו שינויים גדולים… מספיק שבנקודת זמן אחת לרגע אחד המדד עבר את סעיף התנאי, אף על פי שכיום הוא עלה המון, כדי שהמשקיע יפסיד את הריבית על כל התקופה.

לסיכום, אין ספק שמוצר מובנה הוא מוצר מנצח אבל בעיקר לבנקים המשווקים אותו. מבחינת לקוח הקצה הסיפור קצת שונה. בדומה לכל השקעה בפיקדון בנקאי, גם במוצר המובנה הדבר כרוך בוויתור על נזילות, בדרך כלל אין אפשרות לצאת במהלך התקופה שיכולה להימשך גם שנתיים ושלוש ובמידה ומעוניינים לצאת הדבר דורש תשלום קנסות.

בתור אחד שחושב שבעולם משתנה אחד הדברים החשובים, אם לא החשוב ביותר, זה לשמור על הנזילות, זה אולי החיסרון הגדול של המוצרים הללו.

 

לכתבה המלאה ב אתר בחזית >>

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

שיתוף |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
שיתוף ב email