נבהלים מהתנודות? הכירו את מודל המימוש

עם שוק תנודתי ברמה שלא זכורה מאז בועת הדוט.קום בשנות האלפיים, על המשקיעים לנקוט בזהירות יתירה, "התאמת משקולות" ו"מימוש חלקי" יאפשרו לכם לסחור בצורה נכונה

דניאל שבקס CFP | פורסם בתאריך 16.12.2020, באתר בחזית

בשבוע שעבר היינו עדים לעוד שתי דוגמאות (הנפקות של DoorDash ו- Airbnb) למגמה שמתעצמת השנה, כאשר כמעט כל הנפקה שיוצאת לדרך מספקת במיידי תשואות מדהימות. תשואות ברמות האלו עם הנפקת המנייה לא זכורות לי מאז ימי בועת הדוט.קום בשנת 2000.

לעומת זאת, שבוע המסחר הנוכחי התחיל בירידות שערים חדות שרשמו DoorDash ו- Airbnb.

התנודתיות הזו גרמה לי להיזכר במשפט הידוע "את הכסף סופרים במדרגות". עד שלא מימשת את ההשקעה עדיין לא באמת הרווחת ותכל'ס, כל הרווחים הם סה"כ על הנייר, וכדי שהם לא ישארו שם צריך לדעת מתי הגיע הזמן לממש רווחים.

זה המקום לחלק בין שני סוגי משקיעים. הראשון הוא המשקיע הפאסיבי, זה שמשקיע בעיקר דרך מכשירים עוקבי מדדים. לעומתו ניצב המשקיע האקטיבי שמשקיע במניות ספציפיות. משקיע פאסיבי צריך לשקול לאחר עליות חזקות מימוש של הרווחים, אבל הבעיה היא שלמכור בעליות זה לא פחות קשה מלקנות בירידות.

כשהשוק עולה אנו נוטים להדחיק את העובדה שהשוק עלול להתהפך במהירות, ומנסים לחשוב רק על הצד האופטימי של העליות. מי שחושב שיוכל להמתין עד הרגע שיתחילו הירידות אינו אלא טועה, לוקח זמן עד שמבינים שמדובר באמת בשוק יורד ולא בתיקון, ואז כבר מאוחר מדי בשביל לממש את הרווחים.

ישנן שתי אפשריות מומלצות כדי לא להיכנס למלכודת הזו: מימוש חלקי והתאמת משקולות.

מימוש חלקי, כשמו כן הוא, מוציאים חלק מהרווחים או את כל הרווחים מההשקעה ובכך הסיכון יורד. כך קל יותר להתמודד עם הצד הפסיכולוגי במקרה ויגיעו ירידות, כי כבר מימשתם חלק מהרווחים.

התאמת משקולות לעומת זאת, מהווה מנגנון למימוש רווחים. כשחלקם היחסי של אפיקים מרוויחים יותר מחבריהם, מחזירים אותם לפרופורציה המקורית ע"י מכירה חלקית של ההחזקה. המכירה היא זו שגורמת למשקיע לממש חלק מהרווחים.

לדוגמה: נניח שתיק ההשקעות שלי מורכב מ-40% מניות ו-60% אגרות חוב, אני מגדיר מראש שכשיש חריגה של יותר מ5% באחת מהמשקולות יש לאזן את המשקולות, כך שאם נוצר מצב ששוק המניות זינק וכרגע התיק שלי הוא 45% מניות ו55% אג"ח, אמכור מניות בשיעור של 5% ואקנה במימוש הרווחים הללו אג"ח, כך שהתיק יחזור למשקלו ההתחלתי (40% מניות ו 60% אג"ח).

לעומת המשקיע הפאסיבי, למשקיע האקטיבי ישנה סיבה אחת בלבד לממש רווחים. לא מצב השוק ולא התנודתיות ישפיעו על מועד מימוש הרווחים, אלא שווי החברה.

המשקיע האקטיבי קנה מנייה לאחר שהייתה לו הערכה די מדויקת לגבי המחיר האמיתי שלה, אחרי שבחן וניתח את כל הנתונים הכלכליים והפיננסים של החברה, וברגע שהמניה תגיע בקירוב לגובה ההערכה – זה הזמן למכור את המנייה.

ומה עם אלו שאין להם הערכה לגבי שווי החברה/מניה? הם, פשוט לא צריכים להשקיע בה – כי הם בעצם מהמרים ולא משקיעים.

 

לכתבה המלאה ב אתר בחזית >>

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

שיתוף |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
שיתוף ב email