תכונות האופי הנדרשות ממשקיע בשוק ההון

ייתכן שאתה ועוד רבים אחרים לא משקיעים במניות. אבל כמעט כל השכירים במשק נמצאים איכשהו בשוק ההון. אם באמצעות כספי הפנסיה וביטוח המנהלים, ואם באמצעות הכספים בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות. בלי קשר לעובדה שכולנו מושקעים בשוק המניות. השאלה שנוגעת לכל אחד מאיתנו, היא, האם אנחנו בכלל מתאימים להשקעה במניות.

רבים חושבים בטעות, שקל מאוד להשקיע במניות. כל מה שצריך לעשות, זה לשמוע עצה טובה מידיד שמבין בתחום, או לקרוא בעיתון על ביצועי החברות ולקפוץ למים. אה, איך קופצים? פשוט פונים ליועץ ההשקעות בבנק או בחברת הביטוח ומבקשים לרכוש כך וכך מניות. פשוט. לא?

אז זהו, שזה ממש לא פשוט. לא בהיבט הטכני. אלא בהיבט האישיותי. לא כל אחד מתאים להשקעה במניות. לא לכל אחד יש את מבנה האישיות הדרוש על מנת להרוויח בשוק הזה. או לפחות לא להפסיד. נתחיל בכך שההשקעה במניות מתאימה רק למי שחושב על השקעה לטווח ארוך – עשרים שנה ומעלה. מי שמעוניין בהשקעה לטווח קצר ובינוני, אין לו מה לחפש במניות. ישנם מכשירי השקעה אחרים שיכולים להניב לו תשואה גבוהה יותר.

במחקרים רבים שנערכו לאורך השנים התבררה עובדה אחת פשוטה. שוק המניות היה השוק שהעניק את התשואה הגבוהה ביותר מבין כל חלופות ההשקעה לטווח הארוך. קרי, עשרים שנה, כפי שנכתב לעיל. אז פה כבר התחלנו לבדוק את האישיות שלנו. אם אנחנו חסרי סבלנות, ברור שההשקעה במניות לא מתאימה לנו.

עכשיו נמשיך לתכונת אופי נוספת שנדרשת לצורך ההשקעה – שיקול דעת – אם קנית מניית גז שטיפסה בבת אחת בעשרות אחוזים, זה לא הופך אותך למשקיע מיומן. ממש לא. ההיפך הוא הנכון. אתה מהמר. הימרת, ובהימור הזה דווקא הלך לך קלף. לידיעתך, במרבית המקרים תמצא את עצמך בצד המפסיד.

השקעה במניות מחייבת פיזור שיקטין את הסיכונים. איך עושים זאת? קונים מניות של חברות רבות ואולי אפילו את כל מניות המדד. את זה ניתן כמובן לעשות באמצעות תעודות סל ושלל מוצרי השקעה. במקרה הזה, אתה יכול להיות בטוח שלצד הצניחה במניות הגז – נניח, לצורך הדוגמא – תהיה עלייה במניות של חברות התקשורת, או להיפך. מה שמבטח את אותך מפני הפסדים כבדים.

ונחזור לסעיף הסבלנות: אי אפשר לקבל את התשואות הטובות של שוק המניות מבלי להישאר בו זמן ממושך. גם בעתות שפל והתרסקות. למעשה העליות החדות בשוק מתרחשות בתקופות קצרות. ברוב הזמן השוק די מדשדש. עולה ויורד באחוזים בודדים לכאן ולכאן.

לדוגמא: ב-2010 השיג מדד המעו"ף 14%. את זה בוודאי כולם יודעים וזוכרים. אך האם מישהו זוכר שאת מרבית התשואה הזו השיג המדד בין ה-2 לספטמבר וה-14 לנובמבר? שמונה אחוזים מתוך אותם 14 נוצרו בתוך פרק זמן של קצת יותר מחודשיים. את התשואה כולה הוא עשה בתוך ארבעה חודשים בלבד(!), החל מתחילת ספטמבר ועד סוף אותה שנה. כך שאם אין לנו סבלנות, נמצא את עצמנו עוזבים את השוק רגע לפני העליות הללו. לא חבל?

עכשיו לקטע הרציונאלי של הדיון הזה. העובדה היא שההתרסקויות בשוק ההון נחרתו בזיכרון הקולקטיבי. מדוע? משום שהן התרחשו פעמיים-שלוש בלבד לאורך ההיסטוריה ויצרו דרמה של ממש. הדוגמא האחרונה היא זו של המשבר האחרון שפקד את העולם. אבל, אלו אירועים חריגים שאמנם דורשים תקופת החלמה ארוכה, אך הם נדירים. לכן, דרישת הסף לסבלנות, מתחברת לצורך בשיקול דעת. אם יש לך אישיות אמוציונאלית. לא כדאי לך לרכוש מניות. זה מסוכן עבורך. אלו שבחרו להישאר בשוק למרות שהוא התרסק, הם אלו שלא רק שיחזירו את כספם שאבד במשבר, אלא גם ירוויחו עליו תשואה נאה.

יש לך סבלנות? אם קראת את המאמר הזה עד הסוף. כנראה שכן.

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

Photo by wuestenigel on Foter

שיתוף |