לחתן בכבוד מבלי לרוץ מגמ"ח לגמ"ח?

חישוב שנעשה בעקבות פניית אברך במצוקה כלכלית ערב חתונת בנו גילה נתון מדהים על הפסד של סכומי עתק ועגמת נפש שהייתה יכולה להימנע בקלות • חנוך הירשוביץ מסביר על מסלולי חיסכון לטווח בינוני

חנוך הירשוביץ CEO | פורסם בתאריך 21.12.2010, בעיתון המודיע

חיסכון לטווח בינוני
לחתן בכבוד בלי גמ"חים. שוק ההון מיוצר לך תשואה על תשואה

זו אקסיומה. מרבית הכלכלנים משוכנעים שהציבור החרדי הוא ציבור עני. בנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממוקמים החרדים לצד הערבים אי שם בעשירונים התחתונים עם הכנסה נמוכה לנפש וסביב קו העוני. גם נתוני הביטוח הלאומי, שאמנם עושים איתנו קצת יותר חסד, עדיין מציבים את הציבור שלנו סביב קו העוני הנקבע לפי רמת ההכנסה ומספר הנפשות בבית.

סיפר לי אברך בשנות השלושים לחייו שההכנסה החודשית בביתו נעה סביב ה-7,000 שקל, כי לא חסר לו דבר. אלא שהוא אינו מצליח לחסוך לעתיד, מה שהביא אותי לכתוב את המאמר שלפניכם. מאמר שאומנם לא יכול לפתור את בעייתו של אותו אברך, אך יכול לתת למרבית הציבור כלים שיאפשרו ניהול נכון יותר של העתיד הקרוב.

אבל לפני שנדבר על הדרך "להתארגן" לעתיד, בואו ננדוד מאות שנים לעבר. השנה היא 1625 (ה'שצ"ו), ההולנדים שנחתו על חופי ניו-אינגלנד, רכשו מהילידים האינדיאנים המקומיים את האי מנהטן בתמורה לכמה שרשראות וצמידים בשווי כספי של 24 דולר בלבד.

היום, במבט לאחור, אנו משוכנעים שההולנדים "סידרו" את האינדיאנים התמימים. אבל, אם נתייחס לסיפור הזה במונחי שוק ההון, נגלה שמי שהרוויח בסיפור הזה היו דווקא האינדיאנים התמימים. שימו לב לחשבון הבא: לו היה באותם ימים שוק הון פעיל והמוכרים היו בוחרים להשקיע את אותם 24 דולר בשוק ההון, בתשואה ממוצעת של 6%. היה להם היום – 385 שנה לאחר המכירה – סכום של מעל 28 טריליון דולר(!!!!). כמה שווה כל הנדל"ן במנהטן? בהערכה שנעשתה לפני 23 שנה, נקבע כי שוויו של כל האי מנהטן אינו עולה על 28 מיליארד דולר, אז מי בדיוק התמים בסיפור הזה?

המסקנה מהסיפור הזה ברורה וחד משמעית ויכולה להשפיע על חייו של כל יהודי חרדי העמל לפרנסתו וצריך לחתן ילדים בכבוד. כסף עושה כסף וככל שהזמן ארוך יותר הכסף גדל יותר.

למה בעצם אנחנו חוסכים? אנו חוסכים כי יש לנו הוצאה עתידית גדולה שאנו צריכים ליצור לה מקורות מימון. לכן אנחנו מצמצמים בהוצאה השוטפת ומקצים חלק מהסכום על מנת שנוכל לעמוד בהוצאות העתיד.

להמחשה, בואו נדבר על משפחה חרדית עם ילד אחד, ההורים מתאמצים על מנת להביא טרף לביתם. הכנסתה של המשפחה הזו עומדת על כ-10 אלף שקל מידי חודש. זהו שלב חיוני מאוד עבור העתיד. בשלב הזה יכולה המשפחה להתרגל לחיסכון חודשי נכבד על מנת שתוכל לממן בעתיד את חתונות הילדים, זה שנולד, ואלו שבעז"ה עוד ייוולדו. הרי ברור לכל, שבשלב הזה יכול הזוג הצעיר להצטמצם ולהפריש מידי חודש 800 שקלים מהכנסותיו. זה אמנם נראה מעט מאוד כסף ביחס לצרכי החתונה, אבל בתום שמונה עשרה שנה של חיסכון, יהיו בקופתו 252 אלף שקלים.

בואו ניקח בחשבון שבילד הראשון יסתכמו סך המתנות לרגל הולדת הילד ב-10 אלף שקל, שיהפכו בעצמם בתוך 18 שנה ל-20.5 אלף שקל. דהיינו, לרשותם עומדים כיום 272.5 אלף שקל.

הנחת היסוד שלנו הייתה שהכסף מייצר תשואה שנתית של 4%. בניהול נכון ובהתייעצות עם אנשי מקצוע, נוכל לייצר תשואה ממוצעת של 6% לשנה, נגיע כבר ל-340 אלף שקל בתום 18 שנה. עוד אחוז אחד קטן ויש לנו ביד 380 אלף שקל. הפטנט מאוד פשוט, ככל שזמן החיסכון ארוך יותר כך התשואה על התשואה גבוהה יותר.

מה קורה היום? היום כאשר הילד מגיע לגיל החתונה, ההורים רצים לקבל גמ"ח. את הגמ"ח, נניח בסדר גודל של 40 אלף דולר, הם יחזירו במשך כתשע שנים, כ-1,600 שקל מידי חודש. מדוע לא להפוך את הגלגל? מדוע לא להשקיע 800 שקל מידי חודש במשך 18 שנה, ובאמצעות תשואה גבוהה יותר, להרוויח על הכסף. למה להזדקק לגמ"ח? מה גם שבמסלול החיסכון בגיל צעיר תקבל 100 אלף דולר, ללא שום צורך בהלוואות.

אתם מבינים את האבסורד? חיסכון של 800 שקל לחודש לפני המועד בו אנחנו צריכים את הכסף, חוסך לנו את אותם 800 שקל. דהיינו, אלו שחסכו, הרוויחו כפליים. הם גם הגדילו את הכסף שיש להם, וגם נמנעו מהצורך לשלם אותו בעתיד. עכשיו ברור למה חשוב לחסוך כבר בגיל צעיר? אז מדוע אנחנו נזכרים להתאמץ רגע לפני החתונה?!

משפחה ממוצעת מחתנת בתוך פרק זמן קצר מספר ילדים. לא מעט אנשים מחזירים מידי חודש כ-7 אלפים שקל. מדוע? אם נתחיל זאת בגיל צעיר, ונתאמץ קצת יותר כשאנו צעירים ונמרצים, נוכל גם לחסוך כמחצית מההחזר החודשי, וגם לחסוך בבריאותנו בעתיד.

זו כל התורה כולה על רגל אחת – במקום להחזיר לגמ"ח עבור כל ילד במשך תשע שנים ולהתגלגל במשך ארבעים שנה, תתרגל לצמצמם את הוצאותיך בגיל צעיר ותפריש מידי חודש מחצית מהסכום אותו היית נדרש להחזיר לגמ"ח, כך תפחת התלות שלך בו בעתיד.

סוף מעשה במחשבה תחילה!

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

שיתוף |