איך ייתכן שכלכלת ארה"ב חוותה אשתקד שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית ולמרות זאת לא הוכרזה הכלכלה הזו ככזו שנכנסה למיתון? ומדוע למרות ההצהרות של ראש הממשלה ושר האוצר הישראלי על משק צומח דווקא מדאיגות? מתברר שגם כשהדשא שלנו ירוק יותר, הוא דווקא עשוי להיות זה שמכוסח היטב.

מזה יותר משנה הריביות בארץ ובעולם רק עולות ועולות. החלטת הנגיד שחוזרת על עצמה שוב ושוב מדי חודש וחצי, מטרתה אחת – לעצור את האינפלציה באמצעות הפחתת ההון הזמין לציבור. שיטת העלאות הריבית נחשבת למהירה ביותר בעצירת האינפלציה: כשאין לנו דרך להשיג כסף זול בהלוואות ומינופים, אנו נאלצים לחיות רק ממה שיש לנו באמת ולכן קונים וצורכים הרבה פחות. המוצרים והשירותים "נשארים על המדף" והירידה בביקושים עוצרת את טרפת יוקר המחיה (ולעתים גם גורמת למצב הפוך).

משבר האינפלציה העמוק בשנה האחרונה הפך למלחמה המוצהרת של כל בנק מרכזי ברחבי העולם, שהביעו נחישות לחסל אותה גם במחיר של מיתון. כלומר, קברניטי הכלכלות המובילות החליטו פה אחד לעצור את האינפלציה בכל מחיר, ובכלל זה מיתון כלכלי כואב במיוחד.

מה נחשב למיתון?

13 חודשים עברו מאז העלאת הריבית הראשונה ואתמול עלתה הריבית בפעם העשירית ברציפות לרמה שלא הכרנו מזה שני עשורים. המיתון כבר מעבר לפינה, וזה בדיוק הזמן ללמוד פרט מעניין על צמיחה שלילית.

כלכלנים נוטים להגדיר תקופה של מיתון לאחר שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית למשק. אלא שבעוד רבים נוטים להסיק כי מיתון מופיע רק לאחר צמיחה שלילית (קיטון בתוצר המקומי), מסתבר שגם במקרה של צמיחה חיובית מעל שני אחוזים אנו עשויים להיות במיתון. 

לאורך השנים, אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה וכוח העבודה צומח מדי שנה. מה שמייצר צמיחה קבועה לכלכלות הגדולות והיתכנות נמוכה במיוחד לצמיחה שלילית. הצמיחה הזו נובעת ממה שמכונה "מספרים משקרים". המספרים המוצגים לנו אמנם חיוביים, אבל אם נחלק את זה למספר הנפשות במדינה אנו עשויים לגלות כי התוצר לנפש דווקא ירד. וכשהתוצר לנפש יורד, המשמעות היא שהמשק במיתון.

מדינת ישראל, שאוכלוסייתה צומחת מדי שנה בכ-2%, זקוקה לצמיחה שנתית של 3% על מנת להיות בצמיחה חיובית. שיעור צמיחה נמוך יותר מכניס אותה אוטומטית להגדרה של מיתון, וזאת למרות שעל פניו המשק צומח בשיעור "מכובד" של 2%.

במדינות שאוכלוסייתן מתכווצת בשל ילודה נמוכה, יכול להיות תרחיש הפוך לחלוטין. כשהאוכלוסייה מתכווצת ב-2% בשנה, גם צמיחה שלילית של 1% לא תכניס אותה להגדרה של מיתון.

בפעם הבאה שדמות פוליטית תעסוק בצמיחה על מנת לייצר לכם תמונה מרשימה יותר מהמציאות, חשוב שתזכרו את הכלל הזה.