השוק הפיננסי, בבסיסו, הוא מכונה משוכללת לתמחור העתיד. בכל רגע נתון, סוחרים ומשקיעים מנסים לחזות את מה שיקרה, וסוגיית המפתח כרגע היא השאלה: מתי הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית, יתחיל סוף סוף להוריד את הריבית? והנה הקטע המעניין: השוק בטוח שהוא יודע את התשובה טוב יותר מהפד עצמו. כן, קראתם נכון. השוק, למעשה, "קורא" את המפה הכלכלית אחרת מהפד, וזה יוצר מצב מרתק עם השלכות על הכיס של כל אחד מאיתנו.
בואו נשים את הדברים על השולחן. הפד, מצדו, משדר עסקים כרגיל. התחזית הרשמית של חברי הוועדה המוניטרית, המכונה ה-"דוט-פלוט", מצביעה על שתי הורדות ריבית צנועות עד סוף 2025. אבל כשצוללים לעומק, מגלים שהוועדה מפולגת לגמרי: מול שמונת החברים שחוזים שתי הורדות , ניצבת קבוצה כמעט זהה של שבעה חברים שרוצים לראות אפס הורדות ריבית השנה. הסיבה הרשמית לזהירות הזו? אי-ודאות עצומה סביב מכסי הסחר החדשים, שעלולים להצית מחדש את האינפלציה. במילים פשוטות, הפד אומר: "אנחנו לא ממהרים לשום מקום".
אבל השוק? הוא בכלל לא מקשיב. לפי כלי ה-CME FedWatch, שמנתח את ציפיות הסוחרים, ישנה סבירות של מעל 80% להורדת ריבית אחת לפחות כבר בספטמבר הקרוב. השוק מתמחר במלואו שתי הורדות עד סוף השנה.
הפער הזה, אגב, הופך למשמעותי עוד יותר כשמביטים אל תוך 2026. בעוד התחזית החציונית של הפד לריבית בסוף אותה שנה עומדת על 3.6%, בנקי השקעות כמו מורגן סטנלי צופים צניחה אגרסיבית לרמה של 2.5%, פער תפיסתי עצום לגבי העתיד.
אז מי צודק? ובכן, ההיסטוריה מלמדת אותנו לקחת את תחזיות השוק עם קורטוב של מלח. לא פעם ולא פעמיים ראינו את השוק דוהר קדימה עם ציפיות, רק כדי להתנגש בקיר המציאות. השאלה החשובה באמת היא לא מתי הפד יוריד ריבית, אלא למה הוא יעשה זאת. וכאן, רבותיי, כל הסיפור משתנה.
ההיסטוריה מבחינה בין שני סוגי הורדות ריבית. ישנן "הורדות טובות", כאלה שנעשות כשהכלכלה עדיין חזקה, כמעין "כוונון עדין" שנועד להאריך את הצמיחה. במקרים כאלה, שוק המניות חגג בשנה שלאחר ההורדה הראשונה. לעומתן, ישנן "הורדות רעות", כאלה שנעשות כתגובה למיתון שכבר החל. במקרים כאלה, הכסף הזול לא מצליח לגבור על הירידה ברווחים והשוק דווקא מציג ביצועים שליליים.
אז מה כל זה אומר תכל'ס? גם אם איננו יודעים מי ימצמץ ראשון, עצם הציפייה להורדת ריבית שולחת אדוות לכל עבר. הורדת ריבית, כשתגיע, תוזיל את ההלוואות לצרכנים ולעסקים ותמריץ את שוק הדיור. בעולם, דולר חלש יותר ו"תיאבון לסיכון" גבוה יותר צפויים להזרים הון לשווקים המתעוררים.
ובשוק המניות? כאן הדרמה בשיאה. סקטור הטכנולוגיה ומניות הצמיחה הם המרוויחים הגדולים, מכיוון שרווחים עתידיים הופכים שווים יותר בסביבת ריבית נמוכה. גם סקטורים דפנסיביים שמחלקים דיבידנדים, כמו תשתיות, הופכים לאלטרנטיבה אטרקטיבית לאג"ח.
לסיכום, אנו נמצאים בנקודת מפנה מורכבת. השוק צופה הקלה מהירה, בעוד הפד נוקט זהירות. ההיסטוריה מראה שהשוק טועה לא מעט, אך הציפיות לבדן כבר מניעות את הגלגלים. על המשקיעים להישאר מושקעים כדי לתפוס את האפסייד, אך להיות מוכנים ל"נסיעה משובשת". בסופו של יום, כפי שכתבתי לא פעם, השאלה החשובה אינה 'מתי', אלא 'למה'. ומי שיבין את ה'למה', ידע גם מה לעשות עם הכסף שלו כשההחלטה תתקבל.
