נתוני בורסת הסחורות של שיקגו מחזקים מיום ליום את החשש להצתה מחודשת של האינפלציה בארץ ובעולם. ובשונה מהסיבוב הקודם, זה לא קשור רק לפוטין וזלנסקי. מחירי הסחורות מהווים מחולל אינפלציה משמעותי, וחשוב לקחת זאת בחשבון.

בנק ישראל פרסם אתמול דיווח לציבור על הדיונים בוועדה המוניטרית, במהלכה נקבע כי לעת עתה תישאר הריבית ברמתה הנוכחית. החלטה שהתפרסמה לאחר שני פרסומים מפתיעים לטובה של מדד המחירים לצרכן. האינפלציה בישראל לא האטה במהירות כמו בארה"ב, אך מצביעה על שיפור משמעותי.

התקווה כי האינפלציה תמשיך להאט הביאה לכך שארבעה מתוך חמישה חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית ברמתה הנוכחית, לעומת חבר אחד בלבד בוועדה שתמך בהעלאה מינורית של 0.25%.

המשקיעים לא נדרשו לדיווח על הדיון המוניטרי וכבר לאחר פרסום החלטת הריבית הרימו כוסית, ומדדי הבורסה בתל אביב החלו במירוץ לתיקון הפער מול המדדים המובילים בעולם. במשך שבוע, יום אחר יום, נצבעו המסכים באחוזת בית בירוק כהה. עד לחקיקה השנויה במחלוקת כמובן.

ולמרות כל זה, אם לשפוט לפי נתוני הבורסה לסחורות בשיקגו, ייתכן שבכלל מוקדם לחגוג את סוף עידן האינפלציה. 

מחולל אינפלציה

מחסור חמור בסוכר, שמקורו במשבר האקלים, הביא לכך שבשנה החולפת זינק מחיר הסוכר במעל 40%  וחצה את רף ה-1,000 אירו לטון סוכר. זאת, בשל צמצום משמעותי של ייצור הסוכר בעקבות מזג אוויר קיצוני שמשפיע באופן קיצוני על יבול הסוכר בעונה הנוכחית. על פי הערכות, ייצור הסוכר השנה יירד בכ-10% לעומת השנה החולפת, שגם במהלכה ירד היקף ייצור הסוכר ב-12%.

ואם חשבתם להסתפק בטעם מריר בפה, צר לי לבשר לכם שגם חומר הגלם המריר הנפוץ ביותר בבורסת הסחורות התייקר משמעותית. מחיר פולי הקקאו זינק בשנה החולפת בכ-50%, בעקבות מחסור חמור שגם מקורו במשבר האקלים.

גם אם נניח בצד את העובדה שישראל נחשבת לצרכנית סוכר מהמובילות בעולם (ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות – כ-16% מסך הקלוריות, כמות של 170 גרם סוכר, שהיא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום) ונבטיח לעצמנו מעבר לתזונה בריאה יותר – חרב אינפלציית הסחורות תישאר מונפת לעברנו. והסיבה לכך היא מלחמת רוסיה אוקראינה.

הנסיגה מהסכם החיטה של רוסיה עם אוקראינה בשבוע האחרון הביאה להתייקרות של כ-20% במחיר החיטה תוך זמן קצר. מחירי התירס אגב, עברו גם הם לעליות חדות, וזאת בניגוד למגמת ירידת המחירים שנרשמה בתחילת השנה.

למחירי החיטה השפעה משמעותית יותר משאר הסחורות, שכן בנוסף לעובדה שהיא משמשת כמרכיב בייצור מזון לבני אדם (קמח) היא גם משמשת כבסיס למזון בעלי חיים, ובכך מייקרת גם את עלות הבשר והעופות.

סעיף המזון משפיע באופן משמעותי על נתוני האינפלציה בישראל, מאחר והוא הסעיף השלישי בגודלו במדד, עם משקל של 15% מכלל המדד. זאת בנוסף ל-3% נוספים במדד אשר מושפעים מהתייקרות מוצרי המזון, כמו לדוגמה סעיף התיירות. 

ההתייקרות המשמעותית האחרונה במחירי המזון לצרכנים נרשמה לאחר חג הפסח השנה, בזמן ששוק הסחורות העולמי דווקא תיקן כלפי מטה. הסיבה לכך היא שהיצרנים תלויים בחוזים סגורים לתקופה ולפיהם נקבע מחיר חומרי הגלם שהם רוכשים. ברגע שהם נדרשו לסגור חוזה חדש בהתאם למחיר השוק העדכני – זינקו המחירים תוך זמן קצר.

משמעות הדבר שגם אם בטווח הקצר ישמרו היצרנים על רמת המחירים הנוכחית לצרכן, ככל ומחירי הסחורות לא יתייצבו בקרוב על רמת המחירים הקודמת – לא מן הנמנע כי הדבר ישפיע באופן ישיר על מחירי המזון. מה שעלול כאמור להצית מחדש את האינפלציה ואף להוביל להמשך ההידוק המוניטרי על ידי בנקים מרכזיים בעולם.

שוק הסחורות ככלי לגידור התיק 

כמו כל התפתחות כלכלית מקומית וגלובלית, בדגש לאינפלציונית, למחירי הסחורות השפעה ישירה על ביצועי תיק ההשקעות שלנו.

אמנם, סחורות ידועים כמוצרים תנודתיים במיוחד, אך נתוני העבר הוכיחו כי ככל ותנודתיות זו מתאפיינת במגמה קבועה כלפי מעלה או מטה – היא מוצאת את דרכה אל לב הכלכלה הריאלית.

בהתאם לכך, מן הראוי מכל משקיע להתייחס לסיכון זה בכל החלטת השקעה. וזאת למרות התיאבון להיכנס כעת לשוק, מחשש שמא המדדים ימשיכו לזנק ו"המחיר יברח".

משקיעים מתוחכמים יותר עשויים להשתמש בסחורות ככלי לגידור התיק. שוק הסחורות אמנם חשוף לתנודתיות משמעותית ולמסחר של ספקולנטים, אך אם הוא מהווה רק שיעור מזערי מהתיק – הוא עשוי לגדר אותנו מפגיעה שנובעת מהאינפלציה. שכן בזמן שנכסים אחרים נפגעים מהאינפלציה, שוק הסחורות עולה. וכן להיפך.