זוכרים את הימים היפים ההם, לפני שנתיים-שלוש? הימים שבהם כולנו רצינו להיות משקיעים "ירוקים", מוסריים וצודקים. הכסף שלנו לא רק עבד בשבילנו, הוא גם הציל את העולם. קראו לזה ESG (סביבה, חברה וממשל), וזה היה ה-דבר. מנהלי השקעות נשבעו שלא יגעו בנפט, ובוודאי שלא בחברות נשק. זה הרגיש נהדר בלב, אבל תגידו לי אתם הסתכלתם לאחרונה על חשבון ההשקעות שלכם?
כי בזמן שאנחנו הרגשנו מוסריים, העולם השתנה. והוא השתנה מהר, כואב ויקר.
בואו נדבר תכל'ס. אם נצמדתם באדיקות לתיק השקעות "טהור" ונקי מנשק בשנה האחרונה, שילמתם על זה ביוקר. כמה ביוקר? הנתונים מראים שמדד חברות הביטחון העולמי (MSCI World Aerospace and Defense) רשם תשואה פנומנלית של כ-55% בשנה האחרונה. לעומתו, מדדי ה-ESG המובילים נותרו הרחק מאחור עם תשואת חסר משמעותית. זה נקרא בשפה המקצועית "עלות אלטרנטיבית", ובעברית פשוטה: הכסף שהייתם יכולים להרוויח אם לא הייתם מתעקשים להיות צדיקים יותר מהאפיפיור.
מה קרה? שני דברים עיקריים: גיאופוליטיקה ודונלד טראמפ. המלחמות באוקראינה ובישראל ניפצו את האשליה המתוקה של "דיבידנד השלום". פתאום, העולם הבין שאי אפשר להגן על דמוקרטיה וזכויות אדם עם פאנלים סולאריים בלבד, צריך גם טנקים, מיירטים ותחמושת.
ואז הגיע טראמפ. החזרה שלו לבית הלבן היא לא פחות מזרז כלכלי אדיר לתעשייה הזו. בפסגת נאט"ו בהאג, הוא הצליח לכופף את היד למנהיגי אירופה ולהציב יעד חדש: הוצאה של 5% מהתוצר על ביטחון. זה סכום דמיוני שמשמעותו מאות מיליארדים שזורמים לחברות כמו לוקהיד מרטין ועוד. תוסיפו לזה את החזון שלו ל"כיפת הזהב" מעל ארה"ב, פרויקט של 175 מיליארד דולר, וקיבלתם מכונת הדפסת כסף בחסות הממשל.
אבל הסיפור האמיתי הוא לא רק המספרים, אלא הצביעות או אם תרצו, "הפרגמטיות" של וול סטריט. קחו לדוגמה את לארי פינק, מנכ"ל BlackRock (גוף ההשקעות הגדול בעולם). האיש היה הכהן הגדול של ה-ESG. הוא הטיף לכולנו על אחריות תאגידית. והיום? ב-2025 הטון שלו השתנה לחלוטין. הוא כמעט הפסיק להשתמש במילה המפורשת "ESG" ועבר לדבר על "ביטחון אנרגטי". למה? כי הלקוחות שלו רוצים תשואה, והם מצביעים ברגליים. קרנות ה-ESG מדממות כסף החוצה, כ-55 מיליארד דולר נפדו מהן ברבעון אחד בלבד, בעוד קרנות ביטחון מושכות מיליארדים.
אפילו באירופה, מעוז המוסר והרגולציה, הבינו את הרמז. מסתבר שרגולציית ה-ESG מעולם לא באמת אסרה על השקעה בנשק קונבנציונלי, זה היה בעיקר פרשנות מחמירה בראש של מנהלי ההשקעות. היום, אנליסטים כבר מגדירים ביטחון כ"תשתית חברתית בת-קיימא". אירוני, נכון? פתאום טיל הוא מוצר חברתי, כי בלי ביטחון פיזי אין קיימות.
ומה אצלנו? אנחנו בישראל מרגישים את זה בכיס בצורה הכי ישירה. תסתכלו על הבורסה בתל אביב. בזמן שכולם מספידים את הכלכלה, מדד ת"א-125 רשם עלייה שנתית של בין 35% ל-50% (תלוי מתי בודקים), ועקף בביצועיו מדדים גלובליים מובילים כמו ה-S&P 500. חברות כמו אלביט מערכות ו-NextVision הפכו לכוכבות שנכנסות למדדים המובילים. למה? כי אנחנו "כלכלת מלחמה" יעילה. העולם מסתכל עלינו ומבין: מה שעובד בשדה הקרב, עובד גם בתיק ההשקעות.
אז מה עכשיו? האם ה-ESG מת? לא בדיוק, הוא פשוט מתבגר ונהיה "ESG 2.0". הלקח כאן הוא קריטי לכל משקיע: אל תתנו לאידיאולוגיה עיוורת לנהל לכם את הפנסיה.
העולם החדש דורש תיק השקעות "היברידי". כזה שלא מתבייש להחזיק מניות ביטחון לצד אנרגיה ירוקה. כי בסופו של יום, המשקיעים הגדולים – מג'יימי דיימון ב-JP Morgan שמשקיע טריליונים ב"ביטחון וחוסן" ועד אחרון החוסכים הבינו את מה שטראמפ צועק כבר שנה: בעולם לא בטוח, תיק השקעות ללא "כיפת ברזל" משלו, הוא תיק חשוף ופגיע.
אז בפעם הבאה שמציעים לכם קרן "נקייה מנשק", תשאלו את עצמכם: האם אתם מוכנים לשלם את "קנס המצפון"? נראה לי שהתשובה שלכם היום תהיה שונה מאוד מזו של 2021.
