מדד ה־ S&P500 נופל ונופל מתחילת השנה ובארצנו הקטנה רעש המולה. בהערכה גסה אפשר לומר שהכסף הישראלי שמושקע במדד האמריקאי עולה על רבע טריליון שקל. לא הרבה במונחי הבורסה האמריקאית, אך סכום נכבד במונחים ישראליים.
הנפילות מדירות שינה מעיניהם של ישראלים רבים שרואים את הצבע האדום בבורסות העולם בכלל ובזו האמריקאית בפרט, וחוששים מפני הבאות. האם מדובר בחששות מוצדקים או לא. כמה כסף ישראלי מושפע ממגמת הנפילות הללו שנראה כי הן מאיימות על החסכונות של רבים וטובים ובכלל, מה נכון לעשות בעת הזאת.
אז ככה. אני כאן כדי להרגיע. בואו ניקח נשימה ארוכה ונתחיל לצלול לנתונים. זה נכון תמיד ובמשנה תוקף במצבים "מלחיצים" דוגמת המצב הזה.
נתחיל בתשובה לשאלה כמה כסף ישראלי מושקע במדד ה־ S&P500.
לפי נתונים ממקורות גלויים, קרנות הפנסיה מנהלות כ־100 מיליארד שקל במסלול S&P500 טהור. כמובן שיש מסלולים נוספים ש"נוגעים" במדד הזה, כמו מסלולים מנייתיים שמחזיקים לא מעט מניות שכלולות ב־ S&P500. כך שההערכה הרווחת היא שהסכום הכולל בחיסכון הישראלי לפנסיה שמושפע ממגמת הירידות בוול סטריט, גדול ממאה מיליארד שקל.
קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של אזרחי ישראל מנהלות כ־70 מיליארד שקל במסלול S&P500 טהור. גם כאן, כמו בפנסיה, יש כמובן לא מעט מסלולים שגם בהם הרבה כסף שחשוף בצורה כזאת או אחרת למדד ה S&P500.
ועוד לא אמרנו מילה על קרנות הנאמנות. שם תמצאו מסלולים מתוחכמים ונישתיים שמנהלים עשרות מיליארדים של ישראלים שבחרו להשקיע במדד ה S&P500. קחו לדוגמה קרנות נאמנות שמשקיעות אך ורק במניות של חברות שנכללות ב־S&P500 ומחלקות דיבידנדים בדולרים. וזאת כמובן רק דוגמה אחת מני רבות.
ועוד לא הזכרנו את הכסף הישראלי שמושקע במדד באמצעות מנהלי תיקים, באמצעות חברות הביטוח ובתי ההשקעות בחשבונותיהן הפרטיים (נוסטרו), את הכספים שמנוהלים ישירות, על ידי אזרחים שרוכשים מוצרי השקעה אמריקאים או עושים שימוש בברוקרים, פלטפורמות ואפליקציות אמריקאיות להשקעה ישירה בוול סטריט ובמיוחד במדד ה־S&P500 שכה חביב על הישראלים, ובצדק.
כפי שכתבתי בתחילה, ההערכה היא כי סך כל הכסף הישראלי שמושקע ו/או חשוף למדד הנופל, גדול מרבע טריליון שקל. כלומר, הנפילות שמחקו מתחילת השנה יותר מחמישה אחוזים מערכו של המדד הפופולארי, "גילחו" לפחות 12.5 מיליארד שקל בתוך פחות משלושה חודשים וייתכן שזה רק יילך ויחריף. כל זה לפני שלוקחים בחשבון את השינויים בשער השקל מול הדולר. כולנו זוכרים בוודאות שמדד ה־S&P500 נסחר בדולרים ולא בשקלים ואיש לא מדבר על הסיכון ובמקרים רבים על הנזק בחשיפה הזאת.
אז מה עושים והאם כבר מותר להיכנס ללחץ?
אמנם נכון לענות על ראשון – ראשון ועל אחרון – אחרון, אך אתחיל מהסוף. לא! אין שום סיבה להילחץ. אנשים שמשקיעים במדד ה־S&P500 עושים זאת משום שהם משקיעים לטווח רחוק. הם לא זקוקים לכסף בשנה-שנתיים הקרובות. כל המחקרים והנתונים מוכיחים פעם אחר פעם כי השוק מתקן את עצמו. לעיתים תוך ימים, שבועות וחודשים ולעיתים תוך שנים.
אדרבה, החוסכים לפנסיה רק ירוויחו מהנפילות שכן עתה, כל שקל שהם מפקידים, קונה את המדד יותר בזול כי ערכו ירד. כשתגיע העת למשוך את הכסף, יישכחו הירידות ויהיו כלא היו. זוכרים את משבר הסאב פריים שהפיל את הבורסות בעולם? כמה זמן חלף עד ההתאוששות ובכמה זינקו המדדים המובילים כעבור פחות משנתיים?
ועתה, ברשותכם, אחזור לשאלה הראשונה והחשובה – מה עושים?
אם אתם חוסכים לטווח קצר אתם מלכתחילה לא אמורים להיות חשופים למניות בשיעור גבוה. אם אתם משקיעים לטווח הארוך, וכנראה שזה המצב, אל תתרגשו מהנפילות. אבל, כפי שכבר כתבתי פה פעמים רבות, פזרו את הסיכונים. זה נכון היום וזה נכון תמיד.
אל תתרגשו כי מאז שנות ה־90 ועד היום הוסיף מדד ה־S&P500 לערכו יותר מ־3,500 אחוזים. הרבה הרבה יותר מהאינפלציה. מלחמת המפרץ ב־91 הפילה אותו מעט, אז מה? הפיגוע שהקריס את מגדלי התאומים, הפיל אותו הרבה, אז מה? ואחרי פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, הוא שוב צנח דרמטית. אז מה?
עצה שווה זהב ונכונה תמיד: כדי לחסוך לעצמכם מתח מיותר, פזרו את השקעותיכם בין מסלולים שונים, מוצרים שונים, מדדים שונים, סקטורים שונים.