מה אם אגיד לכם שהאויב הכי גדול של הכסף שלכם נמצא ממש בין האוזניים שלכם? לא, אני לא מדבר על יועץ השקעות גרוע או על שוק תנודתי. אני מדבר על מערכת ההפעלה המובנית של המוח האנושי, זו שגורמת לנו לקבל החלטות הרסניות עם הכסף שהרווחנו בעבודה קשה.
נשמע פרובוקטיבי? ייתכן. אבל עשורים של מחקר בכלכלה התנהגותית מוכיחים בדיוק את זה. ההצלחה שלנו בשוק ההון לא תלויה רק במספרים וגרפים, אלא נטועה עמוק בפסיכולוגיה שלנו. ויש מושג אחד שעומד במרכז כל הסיפור הזה: "אוריינטציית עתיד".
במילים פשוטות, "אוריינטציית עתיד" היא היכולת שלנו לתעדף את ה"אני" העתידי שלנו – זה שרוצה פרישה נוחה, ביטחון כלכלי או בית גדול יותר – על פני הרצונות המיידיים של ה"אני" הנוכחי. זו היכולת להחזיק בראש תמונה ברורה של העתיד ולפעול למענה היום. תחשבו על זה כמו על "מפת דרכים" פנימית להצלחה. הבעיה? יש לנו שני "באגים" מובנים במערכת שחותרים תחת המפה הזאת.
האויב הראשון הוא "הטיית ההווה". זה הקול הקטן בראש שצועק "אני רוצה את זה עכשיו!". המוח האנושי התפתח בסביבה שבה הישרדות דרשה תגובה מיידית. לכן, הוא מעניק משקל מופרז לתגמול מיידי על פני תגמול עתידי, גם אם העתידי גדול יותר. זה גורם לנו להעדיף בילוי יקר היום על פני הפקדה נוספת לפנסיה, או לחפש "מכה" מהירה במניה ספקולטיבית במקום לבנות עושר לאורך זמן. תכנון לטווח ארוך הוא פשוט "לא טבעי" עבורנו, ודורש מאמץ מודע.
האויב השני, והרועש יותר, הוא "סלידה מהפסד". צמד החוקרים זוכי פרס נובל, דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, גילו שהכאב הפסיכולוגי של הפסד חזק פי שניים מההנאה של רווח זהה. תחשבו על זה: הרגשת הדכדוך מאיבוד 100 שקלים חזקה הרבה יותר מהשמחה שבמציאת 100 שקלים. בשוק ההון, ה"באג" הזה קטלני. הוא גורם לנו למכור בפאניקה כשהשוק יורד, רק כדי "לעצור את הכאב", ולהחזיק במניות מפסידות לנצח בתקווה ש"רק יחזרו למחיר הקנייה".
אז מה המחיר של שני האויבים האלה? חברת המחקר DALBAR בודקת את זה כבר 30 שנה. הם לא בודקים כמה השוק עשה, אלא כמה המשקיע הממוצע הרוויח בפועל. הממצאים, בעקביות, מראים "פער התנהגות" עצום. כלומר, המשקיע הממוצע מרוויח באופן קבוע הרבה פחות מהשוק עצמו. למה? כי הוא קונה בשיא (מתוך התלהבות) ומוכר בשפל (מתוך פאניקה). "פער ההתנהגות" הוא בדיוק תג המחיר הכספי של היעדר אוריינטציית עתיד.
במילים אחרות, רוב האנשים לא מפסידים כסף בגלל בחירת מניות גרועה, אלא בגלל התנהגות גרועה.
אז תכלס מה עושים? אם אנחנו יודעים שהמוח שלנו מועד לפורענות, אנחנו לא יכולים לסמוך על כוח רצון. אנחנו צריכים לבנות מערכת שתגן עלינו מעצמנו. וזו בדיוק המהות של השקעה פסיבית וארוכת טווח.
הדרך החזקה ביותר להילחם ב"הטיית ההווה" היא להגדיר הוראת קבע חודשית להשקעה. ככה אנחנו קונים באופן עקבי, בין אם השוק בעלייה או בירידה, ומנטרלים את הרגש מהמשוואה.
שילוב של דרך נוספת היא השקעה פסיבית במדדים רחבים היא אולי "משעממת", אבל היא מנטרלת את הפיתוי לקבל החלטות אימפולסיביות. הנתונים מראים שרוב מנהלי ההשקעות המקצועיים אפילו לא מצליחים להכות את המדד לאורך זמן, אז למה שננסה?
בנוסף לאחר שאנו כבר משקיעים כדאי לעצום עיניים לתקופות ארוכות בדיקה יומיומית של התיק רק מגבירה את החרדה ומעודדת פעולות פזיזות. החליטו מראש לבדוק את התיק פעם ברבעון. לא יותר. תנו לזמן, בעל הברית החזק ביותר שלכם, לעשות את שלו.
השליטה בעתיד הפיננסי שלנו לא מתחילה בניתוח כלכלי מורכב, אלא בהבנת הפסיכולוגיה שלנו. במקום לנסות לנצח את השוק, המטרה האמיתית היא לנצח את הדחפים המולדים שלנו. על ידי בניית מערכת השקעות חכמה, אוטומטית וארוכת טווח, אנחנו למעשה בונים חומת מגן סביב העושר העתידי שלנו – חומת מגן מפני האויב הגדול ביותר שלו: אנחנו.