איגרות חוב נחשבות לאפיק השקעה סולידי לעומת שאר אפיקי החיסכון המוצעים לנו. במיוחד כאשר מדובר באיגרות חוב ממשלתיות, שכמעט ואין סיכוי שלא ייפרעו במועדן כמתחייב. בהיעדר ביטוח פיקדונות בישראל, רכישת אג"ח של הבנק נחשבת להשקעה משתלמת ובטוחה יותר אפילו מהפיקדון הבנקאי.
אבל זה ממש לא אומר שאי אפשר להפסיד כסף מהשקעה באג"ח. כמה אפשר להפסיד? ובכן, מספיק בשביל לגרום לקריסת הבנק ה-16 בגודלו בארצות הברית. במקרה שלנו מדובר בבנק סיליקון ואלי SVB – אשר מייצר עבורנו הזדמנות מעולה ללמוד על הפסדי הון באג"ח.
מה היא איגרת חוב?
אז ככה. הנה מה שכתוב ב"ויקי". אתם יודעים, האנציקלופדיה הפתוחה, שכל אחד יכול לכתוב בה את הגיגיו. "איגֶרֶת חוב היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי בעזרתו לווים גופים שונים כסף".
עד כאן הכל מובן? ובכן, הנה ההמשך: "בהנפקת איגרת חוב, מקבל מנפיק האיגרת סכום כסף מרוכש האיגרת מראש, ומתחייב לרוב, בתמורה, לשלם לשיעורין או בבת אחת את הסכום הנקוב (לעיתים בתוספת הצמדה), וכן ריבית, במועדים עתידיים הנקובים בנייר".
לדוגמה: אם נשלם 95 אג' על איגרת חוב שמבטיחה לשלם לנו בעוד שנה 100 אג', נרוויח 5% מחיסכון זה.
נרשמים לרשימת התפוצה ונשארים מעודכנים
הצטרפו לעשרות אלפים שנהנים מתוכן מקצועי ואיכותי עם ערך אמיתי בהתאמה אישית
רווחי והפסדי הון באג"ח
איגרת החוב מבטיחה לשלם לנו במועד הפירעון את הסכום שהובטח לנו. אבל כמו תמיד, גם כאן יש "אבל" – אם נבחר להיפטר מאיגרת החוב לפני מועד הפירעון, נקבל תמורת נייר הערך סכום אחר שמקורו בשווי הנייר בכל רגע נתון.
איגרות חוב נסחרות לרוב בבורסה ותשואותיהן עולות ויורדות בהתאם לנתונים הכלכליים בכל רגע נתון. אם נרכוש את האג"ח בתקופות של ריבית נמוכה, כלומר שווי נמוך לכסף, נשלם עבורו יותר ונרוויח פחות. ומה אם הריביות יעלו פתאום באופן אגרסיבי, בדיוק כמו בשנה האחרונה? האג"ח החדשות תצענה תשואות גבוהות יותר וממילא הציבור יהיה מוכן לשלם עבור האג"ח הישן שלנו פחות. כלומר, רוכשי האג"ח החדשים יתעקשו לקבל תשואה גבוהה משמעותית.
כל עוד נבחר להמשיך ולהמתין בסבלנות למועד הפירעון, לא נינזק כמובן. שכן במועד הנקוב נקבל את מלוא כספנו, בתוספת התשואה המובטחת לנו. כלומר התשלום עבור הכסף שהלווינו למנפיק האג"ח.
אבל מה אם ניקלע למשבר נזילות שמחייב אותנו לרכוש מזומנים? במקרה כזה נאלץ למכור את האג"ח לפי השווי הסחיר שלו, והוא כמובן עשוי להיות נמוך משמעותית מהמחיר ששילמנו במועד רכישת האג"ח. בכך נרשום הפסדי הון באג"ח.
תהליך הפוך לחלוטין יכול להתרחש בתקופה של הורדות ריבית, כאשר רוכשי האג"ח בתקופת הריבית הגבוהה יכולים למכור את האג"ח תוך זמן קצר וליהנות מרווחי הון משמעותיים – לאחר שהשוק יתמחר את הורדות הריבית הצפויות.
עד כמה משמעותיים רווחי והפסדי הון באג"ח?
כמו כל שאלה בעולמות החיסכון וההשקעה, אין לכך תשובה ברורה. במקרה של סיליקון וואלי בנק, מדובר היה ברכישה של אג"חים ממשלתיים נושאי תשואה אפסית בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים (לפני סבב העלאות הריבית).
אם לבנק הייתה היכולת להתאזר בסבלנות ולהמתין למועד פירעון האג"ח שום דבר לא היה קורה לו. אלא שאז החלה הריצה אל הבנק והלקוחות דרשו לפרוע מיידית את כל פקדונותיהם – תוך אילוץ הבנק למכור את האג"ח בהפסדים משמעותיים – מה שהוביל לסוף הידוע.
לסיכום: כמו כל אפיק חיסכון, גם החיסכון באג"ח דורש תכנון מדויק. אם נדע לחזות מראש את המועד שבו נידרש למזומן, נוכל להיות רגועים שרכישת האג"ח תייצר לנו תשואה חיובית ולא חלילה לאיים על עתידנו הכלכלי.
