כללי אצבע להשקעות: כולנו חוסכים ומשקיעים (במודע, או שלא) סכומים משמעותיים במגוון אפיקי השקעה. אך מעטים יכולים לקבוע כי התכנון הפיננסי שלהם נבנה בהתאם לכללים מקצועיים שהוכחו לאורך שנים כנכונים בתכנון חיסכון והשקעה. 

הריבית הגבוהה וחזרתה של האינפלציה לאחר עשור של שקט יחסי בגיזרה זו, הפכה את סוגיית החיסכון נושא התשואות לרלוונטי מתמיד. כולם מחפשים את ההשקעה היציבה שתניב תשואה שלכל הפחות תשמור על ערך הכסף.

הררי המיליארדים ש"שכבו" לאורך זמן בחשבונות העו"ש של הציבור הוסטו בהדרגתיות לאפיקים נושאי תשואה, ובהתאם עלתה גם המודעות הציבורית בנושא. אז האם מק"מ או פיקדון בנקאי מהווה בחירה נכונה, או שמא דווקא מניות ואג"ח? ואולי דווקא התקררות שוק הנדל"ן מציע לנו הזדמנות השקעה נדירה? 

השבוע ריכזתי לקוראי המדור את כללי האצבע שיעזרו לכם לבחון בקלות ובמהירות את כדאיות ההשקעה שבחרתם. מומלץ כמובן שלא לעשות כל שינוי בתיק מבלי להתייעץ עם מתכנן פיננסי מוסמך, שכן כללים נועדו עבור הכלל ולא משקללים היבטים אישיים המשתנים מאדם לאדם.

כללי אצבע להשקעות

1. "כלל ה-72": להכפיל ולשלש על הגדר

שינויים תכופים בתמהיל ההשקעה, תוך ניסיון לתזמן את השוק, עשויים לפגוע בתשואות לאורך זמן. עבור מי שאינו משקיע "במשרה מלאה" ולא יכול להקצות די משאבים מקצועיים לניהול השוטף של ההשקעה, הדבר הנכון יהיה לבחור השקעה שהיסטורית השיגה תשואות גבוהות לאורך זמן. 

הנתונים ההיסטוריים של ביצועי השקעה זו (לדוגמה: ביצועי מדד S&P 500 ב-30 השנים האחרונות) יאפשרו לנו לקבל אינדיקציה לגבי התשואות העתידיות שנקבל בתום תקופת ההשקעה.

כלל ה-72 מאפשר לנו לחשב מראש כמה שנים יעברו עד שנכפיל את סכום החיסכון שלנו, בזכות אפקט ה"ריבית דריבית". כל שעלינו לעשות זה לחשב את המספר 72 חלקי שיעור התשואה השנתית. בהנחה והתשואה הצפויה היא 7% בשנה, תכפילו את הונכם תוך עשור (72/7).

על מנת לדעת תוך כמה זמן נשלש את החיסכון, נשמש בכלל ה-114, על אותה הדרך. לדוגמה, בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 7% נשלש את כספנו תוך 16 שנים (114/7).

אם אתם מתכננים חיסכון לטווח ארוך יותר, תוכלו להשתמש בכלל ה-144 שיגלה לכם תוך כמה זמן יצמח החיסכון פי ארבעה מתחילת הדרך. גם כאן החישוב פשוט וקל: 144 חלקי אחוז התשואה. כלומר בהנחת תשואה של 7% הכסף שלכם יוכפל פי ארבעה תוך שני עשורים (144/7).

שמתם לב לכך שבעשור הראשון גדל החיסכון שלכם במחצית מהעשור השני לחיסכון? זו בדיוק הסיבה למה עדיף לכם לשבת "על הגדר" ולא לגעת בחיסכון – גם בתקופות קשות במהלכן השווקים קורסים בעשרות אחוזים. ההיסטוריה לא טועה ושווה לכם להיות בצד הנכון שלה.

2. "כלל ה-10, 5 ו-3": מהי התשואה הצפויה לאורך זמן?

על מנת לחזות מראש את התשואה השנתית הצפויה לנו לאורך זמן, נוכל להיעזר בכלל ה-10, 5 ו-3.

"כלל ה-10, 5, ו 3" אומר שלאורך זמן אפשר לצפות לתשואות (נומינליות) של 10% בהשקעה במניות, 5% באג"ח ו 3% בהשקעות במזומן לטווח קצר (כמו מק"מים).

משמעות הדבר, שאם הציעו לכם השקעה שמניבה תשואה גבוהה יותר היא עשויה להיות משתלמת בעיקר לטווח הקצר. עלינו לזכור שבטווח הארוך יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקבל תשואות גבוהות יותר מהחיסכון שלנו.

לכן, בתקופה שבה מק"מ שקלי מציע תשואה גבוהה מ-4% עלינו לדעת כי מדובר במשהו זמני, ולכן לא נכפיל את ההשקעה כל כך מהר (לפי חוק ה-72, בתשואה של 4% בשנה, החיסכון מוכפל תוך 18 שנה. בפועל זה ייקח 24 שנים, שכן בטווח הארוך התשואה הממוצעת הינה 3%).

3. "כלל ה-70": וודאו שהאינפלציה לא נוגסת בכם

אי אפשר כמובן למנות כללי אצבע להשקעות, מבלי להתייחס לאינפלציה. בריטניה נחשבת לכלכלה מתקדמת ומפותחת וישראלים רבים מושקעים בחברות ונכסים המושפעים מנתוני כלכלה זו. בשנים האחרונות עומד שיעור האינפלציה במדינה זו לאורך זמן מעל 7%. כלומר, אם הכסף שלכם מושקע בלירה שטרלינג – תוך עשור אתם עשויים למחוק מחצית משווי ההשקעה שלכם. זאת בהנחה שנתוני האינפלציה בבריטניה יישארו גבוהים.

לא משנה היכן השקעתם את כספכם, וודאו שהתשואות שלכם גבוהות מאובדן הערך הריאלי של הכסף. גם אם נומינלית נראה שהכסף שלכם צמח, זה לא בהכרח אומר שהוא צמח במונחים ריאליים.

כלל ה-70 מאפשר לנו לחשב בקלות את שיעור אובדן הערך הצפוי של הכסף שלנו. חישוב פשוט של 70 חלקי שיעור האינפלציה השנתי יגלה לנו תוך כמה שנים אנו צפויים למחוק 50% מהשווי הריאלי של הכסף שלנו. במקרה של בריטניה, ובהתבבס על נתוני השנתיים האחרונות, החישוב 70/7 מגלה שתוך עשור אנו עשויים לאבד מחצית משווי הכסף.

אם התשואה נטו – אחרי מס, עמלות ודמי ניהול – לא גבוהה משיעור האינפלציה השנתי, לא הרווחתם כלל. למעשה, אתם רק מפסידים ומפסידים. זכרו זאת היטב כשהבנק מציע לכם "תשואה חלומית" על פיקדון בנקאי.

4. "כלל ה-100": מה שיעור החשיפה המומלץ למניות?

הרצון להכפיל את כספנו מהר ככל הניתן וההבנה שהאינפלציה משאירה אותנו בהפסד למרות החלום שהבנק מוכר לנו על הפיקדון, עשוי להניע אותנו לאפיקים מנייתיים. בטווח הקצר הם נחשבים להשקעות בסיכון גבוה, אך בטווח הארוך הם מהווים אפיקי ההשקעה הכדאיים ביותר.

לכולנו חלומות ותוכניות, אך המציאות מוכיחה שלא תמיד הכל הולך בדיוק לפי זה. לכן, כלל האצבע לגבי חשיפה למניות לוקח את גיל החוסך כמרכיב המרכזי ביותר בחישוב. ככל שיש לכם יותר שנים ליהנות מאפקט ה"ריבית דריבית" – כך תוכלו להרשות לעצמכם חשיפה מנייתית גבוהה יותר.

"כלל ה-100" קובע כי אחוז המניות שאדם צריך להחזיק בתיק השקעות הוא 100 פחות גיל המשקיע. לדוגמה: אדם בן 35 צריך להיות חשוף (רוב הזמן, בחוכמה ובהתאמה לשווקים) עד 65% למניות. לעומתו, אדם בן 65 אמור להסתפק ברכיב מנייתי של 35% בתיק שלו.

מאחר ותשואת הרכיב המנייתי גבוהה לרוב מהרכיבים האחרים בתיק ההשקעות, נדרשת התאמה של התיק אחת לתקופה. אחרת יווצר בתיק עיוות כשהרכיב המנייתי יהפוך לגדול מדי ויחשוף את החוסך לתנודתיות מסוכנת. מומלץ לעשות זאת אחת לשנה באמצעות מתכנן פיננסי מקצועי, ובהתאם לנתונים האישיים והתוכניות לטווח הקצר והארוך.

5. "כלל ה-300": אל תתעוורו מצמיחת התיק

כפי שבטח שמתם לב, ככל שהזמן חולף, החיסכון הצבור שלנו ממשיך לגדול ולגדול. תוך מספר שנים הוא עשוי לצמוח להיקפים בלתי נתפסים וזה בדיוק השלב שחוסכים רבים אומרים לעצמם: "זהו, אין צורך להמשיך בהפקדות חודשיות". וזה גם הרגע שהם מתחילים לצעוד לאחור.

"כלל ה-300", נועד לספק לנו תמונת מצב ברורה לגבי היום שבו נגיע לעצמאות כלכלית. כלומר היום שבו נוכל לעצור את ההפקדות השוטפות לחיסכון, ואולי גם לפרוש מהעבודה בגיל צעיר יותר. גם כאן החישוב פשוט וקל: הכפילו את סך ההוצאות החודשיות שלכם פי 300 – התוצאה שתתקבל זה הסכום שאתם צריכים בתיק ההשקעות שלכם לפני שתעצרו את ההפקדות השוטפות.

שימו לב שבחישוב זה עליכם לקחת בחשבון את ההוצאות החודשיות שלכם אחרי שתפסיקו לעבוד, ולא כיום. נניח שההוצאות שלכם כיום הם 10 אלף ש"ח בחודש, אך בעתיד הוא יגדל ל-20 אלף ש"ח, במקרה כזה עליכם להגיע לחיסכון צבור של לפחות 6 מיליון ש"ח (300*20,000).

כלל זה מבוסס על מחקר טריניטי שמסקנותיו הובילו להתבססותו של "כלל ארבעת האחוזים" או "שיעור המשיכה הבטוח". כלומר, לאורך זמן, אם תמשכו רק 4% מהתיק בשנה, ישמור החיסכון שלכם בסבירות גבוהה על ערכו ולא יקטן בחלוף השנים (בזכות התשואות כמובן), וזאת למרות האינפלציה והתקופות בהן השוק יורד.

בונוס – "כלל ה-10": כך מחשבים תשואות מנדל"ן להשקעה

בתקופות בהן הריבית גבוהה צצות הזדמנויות מעניינות בשוק הנדל"ן, אשר מושפע באופן משמעותי מגובה הריבית, ולא מן הנמנע כי ההתלבטות המרכזית שלכם בעת היא "מה עדיף – שוק ההון או נדל"ן?". התשובה לשאלה הזו כמובן משתנה ממקרה למקרה בהתאם לפרמטרים רבים. אבל יש גם כלל שרלוונטי לכולם: לעולם על תחשבו את התשואה על בסיס ההכנסה ב-12 חודשי השנה.

"כלל ה-10" הינו כלל ברזל לחישוב תשואת נכסי הנדל"ן, לפיו יש לחשב את התשואות על בסיס 10 חודשי שכירות – למרות שבשנה ישנם 12 חודשים. הסיבה לכך הן הוצאות התחזוקה והתיווך, כמו גם תקופות בהן הנכס ריק משוכרים. 

אם תחשבו את התשואה לפי 10 חודשים בשנה, תגלו גם קסם של קלות חישובית. כלומר, תוכלו לחשב את התשואה החזויה אפילו בלי מחשבון.