הסוגיה הזאת ככל הנראה ידועה לכל פעילי איכות הסביבה, ומשום מה מעדיפים כולם להמשיך ולהציג "הישגים" חדשים בדרך לעולם נקי יותר הניזון מאנרגיה ירוקה. האמנם?
ההיצמדות לטרנדים "ירוקים" הפכה זה מכבר לחלק מסדר היום הכלכלי. כלי תקשורת רבים נוטים לסקר באופן שלילי מעצמות ומדינות שלא מספקות התחייבויות מי-יודע-מה משכנעות על פעולותיהן לכדור הארץ חם פחות, אך שוכחות פרט מהותי אחד: ככל והמדינות או החברות ינסו להקדים את המאוחר ולזרז את "היעדים הירוקים" אנו צפויים למצוא את עצמנו בעולם מזוהם עוד יותר וזינוק קטסטרופלי בהיקף פליטות גזי החממה.
למעשה, איך שלא נסובב את זה, כל התקדמות לעבר עתיד ירוק יותר דורשת זיהום ירוק פחות. דוגמה מעולה לכך אפשר לקחת מהקצב המואץ של חדירת הרכבים החשמליים בארץ ובעולם. כל רכב כזה עובד על סוללת ליתיום המיוצרת מליתיום וקובלט שנכרה בתנאים שרחוקים מלספק אפקט חיובי לסביבה, בלשון המעטה.
באפריל אשתקד קיבלנו עדות לכך בציוץ שפרסם מנכ"ל טסלה אילון מאסק, על שהחברה עשויה להיכנס לעסקי כריית וזיקוק הליתיום באופן ישיר, ובקנה מידה גדול, עקב העלות הגבוהה של המתכת, שמהווה מרכיב מרכזי בייצור סוללות. "מחיר הליתיום עלה לרמות מטורפות", צייץ מאסק. "אין מחסור במתכת עצמה, כיוון שליתיום נמצאת כמעט בכל מקום בכדור הארץ, אבל קצב הכרייה והזיקוק הוא אטי".
נניח שאת המחיר הזה העולם מוכן לספוג, מתוך ראייה ארוכת טווח כי התדלוק בגז ובסולר יפחת משמעותית, ולאורך זמן הזיהום יפחת. דמיינו לרגע את הכביש מתחת לבית בלי רעש גרגור המנועים והמחנק שמפיץ האגזוז. חלום.
אז זהו, שממש לא! מעבר מהיר מדי לרכבים הממונעים בצריכת חשמל גבוהה כל כך, תאלץ את המדינות לחזור יותר מעשור אחורה בכל הנוגע לשימוש בחשמל ירוק וטבעי יותר. היקף הצריכה יזנק לשמים וייצור החשמל באמצעות פחם (שבלאו הכי חורג מיעדי הממשלה כיום) יגדל עוד ועוד בהיעדר די חשמל המופק באמצעות גז טבעי או פתרונות ירוקים אחרים, דוגמת חשמל סולארי.
תוסיפו לקינוח את משבר האנרגיה החריף באירופה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, ואת העובדה כי כבר היום לא עומדת מדינת ישראל בעומסי הביקושים בשיא הקיץ והחורף – והרי לכם זינוק צפוי בייצור החשמל המזהם.
רציתם ירוק, אבל קיבלתם הרבה יותר משחור.
