השוואת ריבית פיקדונות הבנקים? הצחקתם את הכסף שלכם!
מדי יום שני אני מקדיש מזמני לכתיבת הטור הזה, כאשר עיקר העבודה היא דווקא החשיבה המקדימה על נושא הטור האקטואלי ביותר. זו בדיוק הסיבה לכך שכתבתי על "חפיר כלכלי". בעיני, העיסוק ב"מניות מבצר" הוא המתאים ביותר לתקופה הכלכלית הנוכחית, והיא גם מתקשרת לצום עשרה בטבת.
ואז הגיע נגיד בנק ישראל והודיע (כצפוי) על העלאה נוספת של הריבית ב-0.5% לרמה של 3.75%. משמעות הדבר שריבית הפריים תזנק ביום שישי לשיא של 14 שנה ותעמוד על 5.25%.
זה היה הרגע שבו החלטתי לדחות את הטור על "חפיר כלכלי" לשבוע הבא. אפשר להאשים בכך את אלה הבוטית של הבנק הדיגיטלי, שטרחה לעדכן אותי על המשמעות של העלאת הריבית לבעלי פקדונות בריבית משתנה.
פיקדונות ההפסד הסמוי מן העין
העלאת הריבית אמש, השביעית ברציפות, וכנראה שעוד תבוא לפחות העלאה אחת נוספת בהמשך, החזירה לשיח הציבורי את שאלת "הפיקדון המשתלם ביותר".
בעידן הריבית האפסית שכבו הכספים של כולנו בעו"ש, מאחר ולא היה עניין בנעילת הכסף בפיקדון מונע נזילות שלא מספק לנו כלום. בתחילת סייקל העלאות הריבית הבנקים המשיכו לצחוק על בעלי הפיקדונות וגזרו קופון עצום. עד להתערבות בנק ישראל.
המפקח על הבנקים הפציר בבנקים להעלות את הריבית על הפיקדונות, ואף השיק מערכת דיגיטלית להשוואת הריביות שמציעות הבנקים לבעלי הפיקדונות. התחרות התעוררה והתוצאה היא עשרות רבות של מיליארדים שנוהרים מדי חודש בחודשו לבנקים.
את רוב ההון הזה מפקידים מי שלא חוו, או הספיקו לשכוח, את אינפלציית שנות ה-80. מבחינתם, ריבית של 3.75% על פיקדון נעול לשנה וחצי, הוא חלום.
ובכן, לחלום הזה ישנה בעיה מרכזית. שהיא רק חלום. נתחיל בזה שמדובר בפיקדון ל-18 חודשים. כלומר, הריבית השנתית שהבנק מציע הינה 2.5% בלבד. מדובר כמובן בריבית ברוטו בלבד. כלומר לפני עמלות הבנק ומס נומינלי בשיעור 15%. נניח שנקבל פטור מלא מעמלות בבנק, אחרי המס מדובר בתשואה של 2.12% בלבד.
וכל זה כשהאינפלציה היא 5.3%, ולפי חלק מהתחזיות היא אף צפויה להמשיך ולטפס. כלומר, במקרה הטוב הפיקדון הבנקאי המשתלם ביותר מציע לנו הפסד ריאלי של 3.18%. ובשביל ההפסד הזה אנו עוד מפסידים את נזילות הכסף שלנו.
כל זה כמובן נכון אם נביט רק לעבר האפיק הבנקאי. אם נרחיק מעט לדבר הקרוב ביותר לבנק, אנו צפויים ליהנות מתשואה ריאלית חיובית בעקבות העלאות הריבית, וזאת למרות האינפלציה הגבוהה במשק. מילת המפתח היא "הלוואות חברתיות".
נרשמים לרשימת התפוצה ונשארים מעודכנים
הצטרפו לעשרות אלפים שנהנים מתוכן מקצועי ואיכותי עם ערך אמיתי בהתאמה אישית
מה זה הלוואות חברתיות?
בעבר אם היה לנו כסף פנוי היינו משקיעים אותו בבנק, כאשר במקביל מי שהיה זקוק להלוואה היה פונה אל הבנק ומקבל את הכסף שלנו. תפקידו של הבנק היה לחבר בין הלווים למלווים. אלא שמאז השתנו כמה דברים…
בעידן שבו אין מי שמעוניין לשלם על תיווך אלא רק על ערך אמיתי, הפך גם שוק ההלוואות את עורו. לפני 18 שנה הוקמה באנגליה חברת ההלוואות החברתיות הראשונה Zopa, כאשר לאחר מכן התחילו לצוץ בעוד מדינות פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לאנשים להלוות כסף ישירות לאנשים אחרים.
כמו כל דבר טוב, גם תחום ההלוואות מעמית לעמית (P2P Lending) הגיע לארץ.
הלוואות P2P, או בשמן הנפוץ בארץ "הלוואות חברתיות" הן אפיק השקעה דיגיטלי המאפשר הלוואות בין אנשים. בצד אחד נמצא המלווה, שמשקיע כסף בתמורה לתשואה, ובצד השני הלווה, שמשלם ריבית על ההלוואה שלקח.
התהליך לבקשת הלוואה, כמו גם להשקעה, הוא תהליך נגיש ופשוט – אבל זה לא אומר שהדברים נעשים על אוטומט. לא כל בקשה להלוואה מאושרת. תהליך החיתום הוא יסודי ובנוסף להגשת מסמכים המעידים על יכולת ההחזר של הלווה, הוא כולל בדיקת רקע דיגיטלית מעמיקה. רק לאחר הבדיקות הכסף של המשקיע שיושב בחשבון נאמנות יוצא ומפוזר ללווים.
בחודש פברואר 2018 נכנס לתוקף תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שהסדיר ניהול כספי ציבור בסוג חדש של מוסד פיננסי – פלטפורמות P2P, ומאז הגופים הללו מפוקחים.
כחלק מהתנאי לקבלת רישיון מחויבת כל חברה להתנהל על פי סטנדרטים מחמירים בנושאי אמינות מפעילי הפלטפורמה, שקיפות, אובייקטיביות ללא משוא פנים, שמירה על סודיות הלקוחות וכן גיבוי של הון עצמי למקרה של כשל תפעולי.
כשאין צורך בהוצאות כוח אדם, משאבים ובירוקרטיות מיותרות, מימון למשרדים מפוארים, סניפים יוקרתיים, משכורות ובונוסים שמנים – הריבית של פלטפורמות ההלוואות החברתיות היא האטרקטיבית ביותר עבור בעלי הפיקדונות.
וככל והריבית עולה, התשואות מתעדכנות כמובן כלפי מעלה. וכל זה עם נזילות מלאה. משקיעים איתם שוחחתי לאחרונה כבר מדברים על תשואה שנתית של מעל 6%, וזאת עוד לפני העלאת הריבית הטרייה.
עם זאת, חשוב לציין כי ההתייעצות עם איש מקצוע לפני הבחירה בפלטפורמת ההשקעה וכן במסלול ההשקעה, היא בגדר חובה. וזאת מהסיבה שלכל פלטפורמה קהל לווים עם אפיון ייחודי ובכל מסלול סיכונים ותשואות שונות.
כך לדוגמה, מי שהפקיד עד היום לפיקדון הבנקאי בגלל שרצה "ביטחון", לא ישקיע את כספו בהלוואות שאין להן בטוחות. כלומר, הוא ירצה שהכסף שלו יילך להלוואות של משכנתא נדל"ן וכד', כך שככל והלווים לא ישלמו את החוב תהיה ערובה לקבלת ההון. מי שמחפש את התשואות הגבוהות יותר, ישקול אולי להשקיע דווקא באשראי הצרכני. וכן הלאה.
כיום פעילים בארץ שלושה גופים מפוקחים המובילים את שוק הP2P ולכל אחד מהם יתרונות, חסרונות וכמובן מסלולי השקעה מגוונים. לכן ההתייעצות לפני ההפקדה היא חובה בעיני.
השקעות בטוחות? תחשבו שוב
כשכתבתי למעלה שהריבית הבנקאית היא רק חלום. הסברתי זאת בדמות הריבית שנראית לנו גבוהה למרות שהיא שלילית במונחים ריאליים. אבל יש סיבה נוספת לכך שהגדרתי זאת כחלום.
חלום הריבית על הפיקדון הבנקאי נובע מהתיאוריה לפיו החיסכון בבנק הוא הדבר הבטוח ביותר. וזאת למרות שהחוק בישראל לא מבטיח הגנה על בעלי הפיקדונות במקרה של קריסת בנק. כלומר המדינה לא מבטחת את אף אחד מבעלי הפיקדונות במידה והבנק ייקלע חלילה למשבר נזילות.
יתרה מכך, מבחינה משפטית הפיקדון הבנקאי נחשב לחלק מנכסי הבנק ולכן ישמש במקרה כזה לפירעון חובות הבנק לנושים הבכירים, כמו למשל מחזיקי האג"ח של הבנק.
למעשה, הביטחון היחיד של בעלי הפיקדונות לגבי כספם הוא הרגולטור. בנק ישראל ידוע ככזה שמקשיח את תנאיו לגבי מגבלת האשראי שהבנקים יכולים לחלק לציבור. הדבר בא לידי ביטוי גם במגבלת ההון העצמי וגובה ההכנסה לנוטלי משכנתאות.
הרגולציה המחמירה "מבטיחה" לנו לכאורה שבכל רגע נתון יהיה לבנק מספיק כסף כדי להחזיר לנו את הפיקדון.
ובכן, מדובר באותה רגולציה שמפקחת על שוק ה-P2P. אז למה שנפסיד על הפיקדון, אם הרווח נמצא אצל הדור החדש של הבנקים? בשני המקרים הכסף שלנו ישמש להלוואות לציבור. רק שבעוד הראשון לא נזיל ומניב הפסד ריאלי, השני ייעד את הכסף שלנו לאותה מטרה – אבל עם תשואה משמעותית בהרבה.
אז בפעם הבאה שאתם מחפשים בגוגל "השוואת ריביות פיקדונות הבנקים", אל תשכחו לבצע חיפוש מקביל גם על "הלוואות חברתיות".
עוד בנושא:
