את המשבר הפיננסי שמורגש מתחילת השנה ברחבי העולם אנו רגילים לייחס לנתונים אינפלציוניים והאטה ברוב הכלכלות בעולם, כאשר האשמים העיקריים בסיפור הן ממשלות רוסיה ואוקראינה שהמלחמה ביניהן הובילה למשבר אנרגיה אירופאי ומחסור בסחורות רבות שמחיריהן עלה בעקבות כך.
לתיבול, אנו גם דואגים להזכיר את מדיניות הסגרים התכופה של סין בעקבות התפרצויות קורונה בודדות במדינה ואת משבר שרשרת האספקה שהתחילה עוד בשנת הקורונה שחלפה מאיתנו בשעה טובה.
הזמן עשה את שלו. אירופה מתרגלת צמצום שימוש בגז, הבנקים המרכזיים מנהלים מלחמת חורמה באינפלציה החוגגת, ההתעניינות במלחמה של פוטין וזלנסקי ירדה לשפל חדש ואפילו מיתון לא נראה באופק בעקבות נתוני תעסוקה ותוצר מעולים. הזירה היחידה שעדיין חשופה לסיכון הסטגפלציה (מיתון ואינפלציה במקביל) היא זו האירופאית.
ושוק ההון? הגיב כמובן בהתאם. כל שעליכם לעשות על מנת להבין זאת, זה לבדוק את תשואות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלכם בחודש האחרון. בין ה-15 ליולי ל15 לאוגוסט השלים מדד תל אביב 35 עליה בשיעור 11.6%, הנאסד"ק זינק בלא פחות מ-15.4% ואילו מדד S&P500 צמח ב-13.3%.
שוק ההון אולי רואה את היציאה מהמשברים הנוכחיים, אבל ספק רב אם המדדים המובילים השכילו לחשב את המשבר הבא, שישפיע אפילו הרבה יותר מהמשבר הנוכחי על הכלכלה העולמית. מדובר במשבר האקלים, שכבר כעת פוגע בנו אנושות, אך הרגשתו תעלה ככל שהזמן יחלוף.
מישהו דיבר על משבר בשרשרת האספקה העולמית שהוביל לאינפלציה היסטורית? משבר האקלים מוביל למשבר אספקה דומה אחד לאחד. הבצורת חסרת התקדים במדינות רבות ואולי החמורה ב-500 השנים האחרונות באירופה, מאיימת להרוס כל חלקה טובה בכלכלה העולמית.
נרשמים לרשימת התפוצה ונשארים מעודכנים
הצטרפו לעשרות אלפים שנהנים מתוכן מקצועי ואיכותי עם ערך אמיתי בהתאמה אישית
משבר תובלה – בנהר הריין שבגרמניה, הארוך במערב אירופה, מפלס המים יורד כעת לרמות מדאיגות. ירידת המפלס גורמת כעת לעיכובים בתנועת הספינות ולזינוק של עד פי 5 בדמי ההובלה של הסחורות. המפלס צפוי להמשיך לרדת, אך בממשלה הגרמנית לא יודעים לומר אם ומתי כלי שיט כבר לא יוכלו לחצות את הנהר.
משבר סחורות – מחיטה, דרך חיתולים וחולצות ובעצם כל מה שקשור לעולם החקלאות עומד בפני קטסטרופה. תנאי אקלים קשים, מארה"ב ועד סין, צפויים לחתוך כבר בשנה הקרובה חלק ניכר מהתפוקה במגוון ענפים.
כבר בחודש מאי הורגש המשבר חזק, כאשר למרות משבר הסחורות ובראשן החיטה שלא יוצאה מאוקראינה ורוסיה במשך חודשים ארוכים, הודיעה ממשלת הודו על הפסקת יצוא החיטה בשל החום האדיר. הממשלה ההודית העדיפה לתת לחיטה להתקלקל בשמש הקופחת ולא לשלם בחייהם של החקלאים המעבדים את השדות.
המשבר בהודו חריף כל כך, עד שהיא נאלצה לייבא אספקה נוספת בשל מחסור בכותנה – לאחר שמשבר האקלים הוביל למחסור עצום בכותנה במדינה. מדובר בשפל היסטורי, בהתחשב בעובדה שהודו היא יצרנית הכותנה המובילה בעולם והיצואנית השלישית בגודלה. יצרנית הכותנה השניה בגודלה בעולם, סין, דיווחה גם היא על חשש כבד ליבול הכותנה, בשל גל חום קיצוני והפשרת קרחונים במחוז שינג'אנג האחראי לעיקר ייצור הכותנה. ארצות הברית וברזיל, יצואניות הכותנה הגדולות בעולם, הודיעו גם הן על יבול כותנה נמוך בעשרות אחוזים מהשנה הקודמת בעקבות גלי חום.
המשמעות היא זינוק של עשרות אחוזים במחיר חומרי הגלם למגוון רחב של מוצרים. מחולצות טריקו וחיתולים ועד נייר וקרטון.
אני לא חוקר אקלים ולא פעיל להגנת הסביבה, ולכן לא ארחיב יותר על משבר האקלים. מה שבטוח זה שהמשבר הכלכלי הגדול הבא הוא ללא ספק המשבר הקרוב. זה לא אומר שהשקעה בעידן הנוכחי היא טעות, אבל זה בהחלט נותן לנו פרספקטיבה ארוכה ורחבה יותר למציאות הכלכלית שבה אנו חיים.
כשאנו מרכיבים את תיק ההשקעות שלנו, אנו חייבים לקחת בחשבון מגמות ותהליכים כמו משבר האקלים ולא להסתכל רק על המשברים שהספקנו להכיר מקרוב. לעתים, זה כל ההבדל בין תשואה חיובית דו ספרתית לבין תשואה זהה, רק בכיוון ההפוך.
