שוק הקריפטו בנקודת מפנה: משברים כלכליים והידוק מוניטרי הובילו לאורך ההיסטוריה את נפילתם של פירמידות ההשקעה הגדולות ביותר. אך משהו במשבר הכלכלי הנוכחי שונה וייחודי. לא מדובר בנפילתה של אימפריית פונזי נוספת דוגמת זו שניהל ברני מיידוף. אלא בחברות שהבטיחו הכל חוץ מהתערבות אנושית.

העולם הקריפטוגרפי הבטיח לנו חלומות רבים כל כך, שכמעט ואין משקיע שלא התעניין בעולם הזה בשנים האחרונות. העובדה כי מדובר במוצר חלומי שמסוגל לספק תשואות בשיעורים דו-ספרתיים והכל על גבי טכנולוגיה מתוחכמת שחפה מהתערבות אנושית קרצה אפילו לקרנות ההשקעה הגדולות בעולם. 

המבחן של שוק הקריפטו היה עם תום עידן הכסף הזול. והוא כמובן לא צלח את המבחן הזה. למרות הציפייה כי השוק המבוזר לכאורה יגן על כספי המשקיעים בתקופה של ירידות בשווקים, הוא צנח במקביל אליו. כולם מיהרו למשוך את כספיהם, וזה היה רק עניין של ימים עד לקריסת הרגל של פרויקט הקריפטו המשמעותי טרה-לונה.

כל מוסדות הקריפטו מיהרו לטעון שהם חפים מהטעויות של טרה-לונה, שרק ימים אחדים לפני כן נחשבה להצלחה מסחררת, אך בפועל קרסו בזה אחר זה כמו מגדל קלפים. היו אלה קרנות גידור קריפטוגרפיים, בורסות קריפטו, קרנות השקעה בקריפטו – ובעצם מה לא?.

מדובר בשרשרת של מאות חברות שבקשות פשיטת הרגל שלהן מזכירות חובות מצטברים של מעל 70 מיליארד דולר, על פי דיווחים בכלי התקשורת. לא כולל החובות של החברות הקטנות יותר שקריסתן לא סוקרה בהרחבה. 

לשם המחשה, מדובר בקרוב למחצית מיתרות המט"ח שמחזיק בנק ישראל, הנמצא בין 20 הבנקים המרכזיים עם יתרות המט"ח הגבוהות בעולם.

הקריסות הגדולות בעולם הקריפטו מיוחסות להמון סיבות ותהליכים כלכליים, שניתן להסביר בשלושה מילים בלבד: אין כלכלה אמיתית. מחקרים רבים הראו שעולם הקריפטו בנוי כמין מעגל סגור שמנשים האחד את השני, ללא מעורבות כל מוסד פיננסי ריאלי או גוף חיצוני כלשהו. כל קריסה של חברת קריפטו גדולה מובילה לרצף נפילות כואב יותר, אך מחוץ לעולם ה"מבוזר" הזה כמעט ואין נפגעים.

הזקנים בדורנו יידעו להצביע על מה שזה מזכיר. אותם בנקים מרכזיים שקרסו בזה אחר זה לאחר הריצה אל הבנק במהלך המשברים הכלכליים של המאה הקודמת. קריסות תכופות של הבנקים שהפכו לנחלת ההיסטוריונים, עם התערבות הבנקים המרכזיים והרגולטרים בהתנהלות המערכת הפיננסית והפעלת הפיקוח עליהם.

ובכן, למרות כל התיאור השחור הזה על מאורעות הקריפטו, השוק הזה ממש לא בדרך למות. אבל הוא בהחלט לקראת שינוי דרמטי ונקודת מפנה היסטורית. הרגולטרים, שעד כה מיאנו להתערב בפיקוח על העולם המבוזר, יאיצו את תהליכי הפיקוח ותוך שנים ספורות אנו צפויים לשוק קריפטו מסוג אחר לגמרי.

הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה מדהימה, ואין חולק שהיא העתיד של הזירה הפיננסית (וממש לא רק). גם הביטקוין והאת'ר, מטבעות הצמרת בשוק הקריפטו סביר להניח שלא יתרסקו לחלוטין. אבל בעוד היום ערכם ספקולטיבי באופן דומה לשיגעון הצבעונים, בעתיד הלא רחוק לכאורה זה יהיה אמיתי. ערך שמבוסס על כלכלה אמיתית. כזו שצומחת יפה, אבל לא בעשרות, מאות או אלפי אחוזים בשנה. 

המהמרים הממונפים יעלמו מהענף. האתיקה תהפוך לחלק מרכזי בעולם הקריפטו. אדם אחד לא יוכל לנהל פירמידה של 134 חברות ממונפות. העוסקים בתחום יידרשו להחזיק ברישיון. בעלי הנכסים יזכו להגנות מסוימות. וניגודי עניינים דוגמת קרן השקעות המחזיקה גם בבורסה, גם בבנק וגם בחברת הלוואות – יהפכו להיסטוריה.

הדרך לשם ארוכה ומתישה, אך בהחלט מדובר באור בקצה המנהרה.

המשמעות היא גם שמטבעות הקריפטו יהפכו למטבע לגיטימי, ובכך יפוג מן העולם מוצר השקעה נוסף בעל סיכון גבוה מדי. השקעה במטבעות קריפטו תחת פיקוח רגולטורי, תהיה שוות ערך להשקעה בכל מטבע. אז אם לא רצתם לקנות אתמול מיליון לירות שטרלינג, אין סיבה שתרוצו למטבעות הקריפטוגרפיים.