מיתון זה מפחיד, האמנם? // בין גאות לשפל

אם מינפתם את עצמכם בשנים האחרונות, יש לנו בשורות ממש לא טובות עבורכם. אבל אם חסכתם, אתם דווקא יכולים לנצל הזדמנות יקרה מפז • מה בין מחזוריות העסקים לוורן באפט, ואיך כל זה קשור ליוסף הצדיק?

דניאל שבקס CFPפורסם בתאריך 24.06.2022, באתר עכשיו 14

גרף מניות, מחזוריות
תקופות משבר היו הזדמנויות ההשקעה הטובות בהיסטוריה. גרף מניות

המיתון הכלכלי שהחל להיות מורגש לאחרונה בכלכלות רבות בעולם, לצד התחזיות המפחידות של הבנקים המרכזיים בעולם, זרעו חרדה בקרב הציבור. כשהכותרות זעקו על אינפלציה שהגיעה לשיא של ארבעה עשורים, לצד דיווחים על האטה במשק – מה שמכונה בעגה המקצועית סטגפלציה – עברה וול סטריט לאדום בוהק.

האדום הבוהק שמלווה אותנו בשווקים בחודשים האחרונים גרם לחלק ניכר מהמשקיעים לעצור את השקעותיהם, מתוך חשש שהתחזיות אכן תתממשנה והמשבר הכלכלי הגדול יבלע את כל הונם. אחרים, שהם לרוב משקיעים קטנים שהם בעיקרם משקי בית העמלים קשה לפרנסתם וחוסכים שקל לשקל, אף משכו את חסכונותיהם על מנת "לעצור את ההפסדים".

ובכן, זו הטעות הפטאלית הגדולה ביותר שמשקיע יכול לעשות. לעתים אנו מושפעים ביתר מהחשש לעתידנו הכלכלי ומפספסים את התמונה המלאה – ובהתאם לכך נוקטים בצעדים הרי גורל שפוגעים נואשות בעתידנו הכלכלי. אנו ממהרים לברוח בשפל, מתוך מטרה לעצור את הנזק, אך מפספסים את התיקון הצפוי בשוק – ובעצם מקבעים את הנזק כסופי, במקום שיהיה זמני בלבד.

הכותרות בעיתונות הכלכלית אכן מדברות כל הזמן על מחיקות של מאות מיליארדים ("פייסבוק מחקה 240 מיליארד דולר במחיקת הערך הגדולה בהיסטוריה"; "אמזון התרסקה ב-150 מיליארד דולר"; "נטפליקס איבדה 55 מיליארד משוויה"; "טסלה איבדה 126 מיליארד דולר"; "הביטקוין צנח 15% באפריל ושוק הקריפטו איבד 330 מיליארד דולר משוויו" וכן הלאה), אך אם נביט לרגע על כל גרף ארוך טווח שכולל שנות שפל היסטוריות (2008, 1974, 1929) לא נראה את הירידות. מדוע? כי הנפילות לא פוגעות בשיטה, הן חלק ממנה.

האמירה המיוחסת למשקיע האגדי וורן באפט, "אני פחדן כשכולם חמדנים ואני חמדן כשכולם פוחדים", לא נאמרה בכדי, שכן אם השוק רק היה עולה ללא ירידות – הסיכון היה נעלם ובהיעדר סיכון לא היינו נהנים מהתשואות. ומכאן גם הציטוט הידוע מדבריו, ש"שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מאנשים חסרי סבלנות לאנשים עם סבלנות".

בשוק ההון (ולא רק) דווקא שנות השפל הן ההזדמנות הגדולה.

המחזוריות בין הגאות לשפל

כלכלנים ומכוני מחקר רבים ניתחו במאות השנים האחרונות את המחזוריות שבין הגאות לשפל, מתוך רצון לחזות את השפל הכלכלי הבא בהסתמך על הסטטיסטיקה ההיסטורית. על פי המכון האמריקאי הנחשב National Bureau of Economic Research, או בקיצור NBER, מאז תום מלחמת העולם השנייה היו בארה"ב 11 מחזורי עסקים בין גאות לשפל. בין שפל לשפל חלפו בממוצע 69.5 חודשים, ובין גאות לגאות – 68.5 חודשים. בין שיא הגאות לשפל הפרידו בממוצע 11.1 חודשים, ובין תחתית השפל לגאות עברו בממוצע 58.4 חודשים.

תקופת הגאות האחרונה, שהסתיימה בסוף שנת 2021, הייתה הארוכה בהיסטוריה המתועדת וחצתה את השיא הקודם שנרשם לפני התפוצצות בועת הדוט.קום בשנת 2001 – וממש לא מדובר במקרה.

בדיקה על המשברים הכלכליים לאורך ההיסטוריה מצביעה על כך שככל שהשנים נוקפות כך גם עולה מספר השנים של הגאות הכלכלית ובמקביל יורד מספר השנים של השפל הכלכלי.

מהגרף הבא, שנערך על ידי כתב העת הכלכלי הנחשב The Daily Shot, ניתן לראות כיצד התקצר אורך התקופה של מיתון ממוצע (באדום) לאורך מאתיים השנים האחרונות וכיצד התארכה התקופה הממוצעת של התרחבות כלכלית (בירוק).

השינוי בולט במיוחד בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, בעקבות רמת מעורבות גבוהה יותר של הבנקים המרכזיים והממשלות בכלכלה – שנועדה להשיג בדיוק את המטרה הזו.

תקופות הגאות מתארכות במקביל להצטמצמות שנות השפל

כן, הבנתם נכון, למרות שהמיתון קשה וכואב – ההיסטוריה מוכיחה שתקופת השפל צפויה להיות קצרה עוד יותר מהמשברים הכלכליים הקודמים, כאשר הגאות שתגיע אחריה תהיה ארוכה עוד יותר מזו שהסתיימה בסוף השנה החולפת. 

אז האם מיתון ומשבר כלכלי מפחידים אותנו? בהחלט. האם זה מצדיק את משיכת החסכונות? לא ולא. ההיפך הוא הנכון, זו דווקא ההזדמנות להיכנס. 

באפט לא המציא את השיטה

הגישה ארוכת הטווח, שעיקרה ניצול ההזדמנות בשנות השפל במקום למכור, היא ממש לא המצאה מקורית של וורן באפט שמצוטט לעיל עם האמירות "אני פחדן כשכולם חמדנים ואני חמדן כשכולם פוחדים", ו"שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מאנשים חסרי סבלנות לאנשים עם סבלנות". יוסף הצדיק זיהה זאת כבר לפני אלפי שנים, כאשר מוּנה למשנה למלך רעמסס השני.

את התיאור הראשון של מחזור העסקים ניתן לראות בתורה הקדושה, בפתרון חלומות פרעה על ידי יוסף הצדיק: "והנה מן היאור עולות שבע פרות בריאות בשר ויפות תואר וַתרעינה באחו: והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן דלות ורָעות תואר מאוד ורַקות בשר – לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לָרוע: ותאכַלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשונות הבריאות: ותבואנה אל קרבֶּנָה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה – ואיקץ" (בראשית מא).

ומה עשה יוסף בשנות הרעב כמשנה למלך? עם קריסת מחירי הנדל"ן, כאשר לא היה די מספוא להאכיל את הבהמות והמקנה, הוא רכש בשנה הראשונה את הבהמות והמקנה ובשנה השנייה את האדמות, תמורת גרעינים שכה חיוניים להמשך חיי האיכרים.

הגרעינים היו למעשה חסכונותיו של יוסף הצדיק, שהטמיע לראשונה נורמות כלכליות שקובעות כי בשנות השובע עלינו לחסוך, על מנת שבשנות הרעב נוכל לקנות עוד ועוד – ובכך להרוויח בשנות השובע שיגיעו בסיומה של תקופת השפל.

לא לחינם שינה פרעה את שמו של יוסף לצָפנת פענֵח, כי הוא פיצח את צופן מחזור העסקים.

הממנפים לעומת החוסכים

כל האמור לעיל עדיין לא מפחית מאומה מהסיכונים הכלכליים הרבים בשנות השפל הכלכלי, וכן במשבר אינפלציה ומיתון כמו זה שהתפתח בשנה האחרונה. עם זאת, בראייה ארוכת טווח, מי שחשופים לסיכונים אלו הם בעיקר המשקיעים והצרכנים הממונפים.

העלאות הריבית החדות שהחלו ברבעון האחרון וצפויים ללוות אותנו בכל השנה הקרובה, ויש יאמרו שאף לאחר מכן, יקשו נואשות על צרכני האשראי הממונפים – שיידרשו לשלם יקר יותר על ההלוואות שלקחו בעבר, כאשר במקביל לא יוכלו להרשות לעצמם ליטול הלוואות חדשות.

נוסיף לכך את העובדה שהאטה בצמיחה, מה שמכונה בעגה המקצועית "מיתון", תוביל אוטומטית גם לזינוק בשיעור האבטלה – והרי לנו המתכון המושלם לקריסה כלכלית פוטנציאלית של משקי בית ממונפים רבים.

החוסכים לעומת זאת, דווקא נהנים מהשפל. שכן במקום להפריש חלק מההכנסה החודשית לתשלום על חובות עבר, היכולתם להשתמש בסכום הזה לניצול הזדמנות ולהיכנס לשוק כשהוא בשיא השפל שלו.

ניקח לדוגמה שני שכירים הנשכרים בשכר הממוצע במשק, שעומד כעת על 11,549 ש"ח. הראשון התרגל לחיות מ- 8,549 ש"ח בחודש, כאשר 3,000 ש"ח נוספים "נוכו" משכרו מדי חודש לתשלום חובות עבר. כעת, בעקבות האינפלציה והעלאות הריבית שהגיעו בעקבותיה, זינק גובה ההחזר החודשי שעליו לשלם בגין ההלוואות שנטל, כאשר במקביל הוצאות המחיה השוטפות שלו זינקו – וכל זה עוד לפני שדיברנו על העובדה שהמיתון הקטין את הכנסות מעסיקו, שיפעל לצמצום ההוצאות השוטפות שבדרך כלל שכר העובדים הוא הנתח העיקרי בהוצאות.

השכיר השני, שנשכר גם הוא בשכר הממוצע במשק 11,549 ש"ח ומשתמש למחיה השוטפת שלו ב-8,549 ש"ח לחודש, גם ישלם את מחיר האינפלציה בדמות תשלום יקר יותר על חבילת הצריכה שלו (באינפלציה שנתית של ,5% ההוצאה החודשית שלו תגדל ל- 8,976 ש"ח) – אך יוכל לנצל את היתרה להיכנס להשקעות בתנאים האטרקטיביים ביותר.

לסיכום: המשבר הכלכלי המתרחש לנגד עינינו הוא אולי מפחיד, אך אסור לשכוח שמדובר בחלק מהמחזור הטבעי והבריא של הכלכלה העולמית. ההיסטוריה מוכיחה שבטווח הארוך כל המשברים נמחקים, כאשר תקופות הגאות הופכות לארוכות יותר ובמקביל תקופות השפל מצטמקות עוד ועוד. הממנפים הם המפסידים הגדולים והחוסכים הם המרוויחים הגדולים מהמצב. הראשון שזיהה זאת היה יוסף הצדיק – והמשקיע האגדי וורן באפט הוא הדוגמה החיה לכך שדווקא כעת נוצרה הזדמנות שאסור לפספס.

לכתבה המלאה באתר עכשיו 14 >>

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

שיתוף |