הזדמנות השקעה: עולם ההשקעות דומה לעדר צאן. ברגע שהראשון חוצה את הכביש, עט העדר כולו אחריו. גל עליות שצובע את המסכים בירוק גורר אחריו בדרך כלל פקודות קנייה רבות שמאיצות עוד יותר את המגמה החיובית בבורסה במעין "ראלי" שלא נגמר.

בדרך כלל, אחרי הראלי מגיע גם ה"תיקון", שהוא למעשה רצף ירידות שערים עד לנקודה שמשקפת את השווי האמיתי של המניות, ללא ניפוח השווי בשל ההתלהבות העודפת של המשקיעים.

הדבר נכון גם במקרה ההפוך. ירידות חדות בבורסה על פני תקופה ממושכת רצופה, בדיוק כמו השוק הדובי הנוכחי, מלחיצה משקיעים רבים שבוחרים לברוח לעבר אפיקים "יציבים" אחרים. גל הבריחות העצום מוביל לגלגל ירידות שלא נגמר – מה שמוריד את נקודות המסחר במניות לרמות נמוכות בהרבה מהשווי האמיתי שלהן.

השלב הבא יהיה ה"תיקון" שיחזיר את המניות האלו לשווי הריאלי שלהן, ללא כל קשר לתשואות שהן אמורות להשיג בכל מקרה, בהתאם לביצועי החברה.

מכירים הזדמנות השקעה טובה מזו?

טרם נולד הנביא שיודע בדיוק מתי המניה תגיע לתחתית שלה ומנקודה זו היא רק תעלה, אך ישנה נקודה שמעלה בקרב רבים סבירות גבוהה לכך שהתחתית כבר כאן.

ובכן רבותיי, גם במידה והמניה הזאת מחקה 80% משוויה, היא ממש לא בהכרח הזדמנות.

משקיעים רבים סבורים שאם המניה שהם מחזיקים בה ירדה ב- 50%, "זו כנראה מציאה כרגע". זו הכללה מסוכנת. הדבר היחיד שחשוב זה התמחור הנוכחי. זה שמשקיע קנה את המניה במחיר מופרז מאד והיא ירדה ב- 50% וכרגע המחיר רק "מופרז" לא ממש עוזר. זה במיוחד נכון אם החברה מפסידה.

משקיעים רבים לא יודעים להבחין בין חברה טובה למניה טובה. גם אם מדובר בחברה טובה, לפעמים המניה לא טובה להשקעה מאחר והיא כבר משקפת את השווי האמיתי של החברה, ולפעמים, כמו ששוק ההון מתנהל גם את הצפי להתפתחות עתידיות ואף יותר.

לכן, בפעם הבאה שתראו פרסומת שמציע לכם "הזדמנות של פעם בעשור" והשכן יגיד לכם ש"חייבים לקנות את המניה הזאת", אל תשכחו לבדוק את המניה לעומק.

אז איך נבדוק את כדאיות ההשקעה?

אחת השיטות הנפוצות לבחינת כדאיות רכישת המניה, היא שיטת "מכפיל הרווח" שהמציא הכלכלן היהודי-אמריקאי בנג'מין גראהם.

מכפיל הרווח זהו היחס בין שווי השוק של החברה לבין הרווח הנקי השנתי שלה. או במילים פשוטות מכפיל הרווח מציג לנו את הנתון תוך כמה שנים ההשקעה תחזיר את עצמה.

גרהאם, שנחשב למייסד של תחום השקעות הערך ולאביו הרוחני של המשקיע האגדי וורן באפט, בחר להגדיר שמכפיל רווח צריך להיות בין 10- 15 ואז ייחשב הדבר כי מחיר המניה זול ואטרקטיבי בעוד אם עבר את ה-20 המניה נחשבת ליקרה. מכאן יוצא שלפי גראהם ניתן לענות די בקלות על השאלה האם השוק מתומחר יקר או לא? הרי במגוון רחב של אתרי אינטרנט ועיתונים כלכליים, הנתון של מכפיל הרווח מפורסם בלי שנצטרך לחשב את הנוסחה, ואפילו ניתן לבצע סינון מהנמוך לגבוה ועוד, כך שעל פניו בקלות אפשר לסקור מניות עם מכפיל רווח נמוך.

אך האם זה באמת כל-כך פשוט? התשובה היא ממש לא!

מכפילי הרווח הם נתונים יבשים שמתעלמים מהאפשרות שרווחי החברה צפויים להשתנות בעתיד. ישנם פרמטרים רבים המשפיעים על רווחי החברה אותם חייבים לקחת בחשבון, לדוגמא צמיחה מהירה, אינפלציה, רגולציה, ועוד.

נקודה מהותית נוספת שיש לתת עליה את הדעת לפני שהולכים לבחון את מכפילי הרווח היא: השוואה בין סקטורים שונים. סקטורים שונים מתאפיינים במכפילי רווח שונים, לכל סקטור ישנו מכפיל רווח מקובל שנגזר בין השאר מקצב הצמיחה, התשואה והמינוף המקובלים באותו סקטור.

מכפיל הרווח של מניות אשר היקפי הפעילות שלהן צומחות בקצב מהיר ולאורך זמן -"מניות צמיחה" מבטא בדרך כלל מכפיל רווח גבוה. לא ניתן להשוות בין חברה אשר רווחיה צומחים בקצב נמוך וחברה אשר רווחיה צומחים בקצב מהיר. (זו הסיבה שחברות צמיחה שמפסיקות לצמוח בקצב המהיר המצופה מהן נענשות כמעט במיידי על ידי המשקיעים על ידי ירידה חדה במחירן – הדבר נפוץ בעיקר בענף ההייטק).

נקודות נוספות המציגות את הבעייתיות בהסתמכות על מכפיל רווח בלבד הן היעדר התייחסות לדיבידנד, רווחים/הפסדים חד פעמיים, המשאבים הנדרשים להשקעה ועוד.

אחת מהבעיות של הסתמכות על מכפיל רווח שכן הצליחו להתגבר עליה היא העונתיות. ניקח לדוגמה חברות מזון, אין ספק שבתקופת החגים קצב המכירות והרווחים יעלו בצורה משמעותית ביחס לתקופה רגילה. ואם נרצה להקצין יותר ישנן חברות שבתקופה מאתגרת כמו למשל הקורונה הצליחו להעלות את הרווחיות שלהם, אבל ברור לכל שהמצב זמני ועלול להשתנות כשהמצב ירגע.

בנג'מין גראהם היה מאוד ער למגבלות העונתיות, והמציא מכפיל רווח משודרג שמחשב את הרווח השנתי על סמך ממוצע הרווחים של 10 השנים הקודמות. וכך אין ספק שבדרך זו ניתן למזער למינימום את עיוות העונתיות והזדמנות ההשקעה.

על שאר הבעיות מאוד קשה להתגבר… אמנם ישנו מכפיל רווח נוסף בשם מכפיל רווח עתידי שנוצר כדי להתגבר על כל השינויים שיכולים להגיע והוא להבדיל מהמכפיל הנפוץ לא מסתמך על הרווחים בפועל אלא על הציפיות לרווח עתידי. אך חשוב לזכור כי מכפיל זה כן מתייחס לצפי הגידול ולשינויים שעתידים לבוא, אבל הוא בנוי מתחזיות שלא תמיד מתממשות.

מכפיל הרווח הוא נתון מאוד חשוב בניתוח כדאיות של השקעה במניה, בחברה, או בכל נכס או עסק, אבל הוא רק אחד מהגורמים המשפיעים על הכדאיות. התייחסות למכפיל הרווח בלבד בלי להתחשב בתמונה הכללית של עסקי החברה עלולה להביא למסקנה שגויה.

אז מה כן ייתן לך מדד כמעט מדויק לגבי כדאיות ההשקעה? לכל חברה יש שווי כלכלי שנגזר מהפעילות העסקית שלה. השווי הזה יצמח כמובן בהתאם לרווחי החברה, וכך גם נראה עלייה במנייתה. אם תשכילו ללמוד כיצד להעריך את המחיר ההוגן הזה, תוכלו לאתר את ההזדמנויות החמות ביותר.

גם אם המניה נסחרת מתחת לשווי ההוגן שלה, חובה לוודא שלא חל שינוי מהותי בחברה או בסקטור, שעלול להשפיע לרעה על הפעילות העסקית או לערער את היציבות הפיננסית שלה. לעתים רבות, גם אם כל הגרפים זועקים "הזדמנות" יכולה להיות ברקע עננה שמאיימת על עתיד החברה ופעילותה.

עננות אגב, מהוות לעתים רבות הזדמנות השקעה מעולה. לא פעם מדווח בתקשורת על אירוע שלילי שעשוי לפגוע בחברה – מה שמבריח משקיעים ומוריד את ערך המניה – אך תקופה קצרה לאחר מכן החברה חוזרת לאותה נקודה. חיידקי הסלמונלה שביקרו במפעל השוקולד של שטראוס הם דוגמה מעולה לכך.

השורה התחתונה: אסור להניח שרק בגלל שהחברה נראית יקרה היא באמת כזו, או שבגלל שהיא נראית זולה היא בהכרח מעניינת.