קוראי המדור הקבועים כבר יודעים מה זה תזמון שוק. בשנת 2021, כשההייפ בשווקים היה בשיאו, עסקנו בכך רבות. מחקר שפורסם על ידי 'מגדל שוקי הון' הוביל אותי שוב לעסוק בנושא. הפעם עם מספרים מוכחים ולא רק תיאוריה.

מה זה תזמון שוק?

"תזמון שוק" היא ההגדרה לתהליך קבלת ההחלטות של משקיעים המחפשים לנצל הזדמנויות בשוק ההון ולהרוויח תשואה משמעותית זמן קצר יחסית לאחר כניסתם להשקעה. זאת, באמצעות ניצול ירידות בשווקים לרכישת מניות וניצול העליות למכירת האחזקות שלהם. המשקיעים הללו מכונים "מתזמני שוק".

על מנת לדייק את התזמון, נוהגים מתזמני השוק להשתמש באינדיקטורים כמו ניתוח טכני או ניתוח מאקרו-כלכלי רחב, לפיהן הם מנסים לחזות את המגמות הצפויות בשוק. יש לציין שבתקופה תנודתית כמו זו שמלווה אותנו בשנים האחרונות, קשה עד בלתי אפשרי לחזות את המגמות בשוק.

המשקיעים הגדולים לעומת זאת (כמו וורן באפט), נוהגים לרוב לנקוט בשיטת "קנה והחזק", הנובעת מהעיקרון כי בטווח הארוך השוק עולה תמיד ולכן לא משנה מתי וכמה מניות נרכוש, לא נמכור את האחזקה במשך שנים רבות. המשקיעים הללו נוקטים לרוב בשיטת ה-DCA, שהיא מעולה להתגוננות מהתנודתיות של השוק וגם פשוטה מאוד ליישום.

בשיטה הזו מחלקים את הסכום שרוצים להשקיע לאורך זמן למספר רכישות שיתבצעו לאורך זמן קצוב וללא קשר למחיר הנכס. לדוגמה: נניח ואתם רוצים להשקיע במדד S&P500 ויש לכם 150,000 ש"ח, ניתן לחלק את ההשקעה לדוגמה ל-10 מנות בימים קבועים בחמשה עשר השבועות הקרובים. המטרה של השיטה היא להוריד את אפקט התנודתיות של השוק.

הסטטיסטיקה לרעת מתזמני השוק

אין זה סוד שאני נמנה בין מתנגדי תזמון השוק. יעידו על כך שני הטורים שכתבתי על כך בשוק העולה של 2021. אלא שבעוד בטורים הללו הסברתי את עמדתי ללא ניתוח סטטיסטי, אלא רק בהסבר "הגיוני" – כעת נוספה גם הסטטיסטיקה.

נתחיל דווקא בהסבר ההגיוני. מתזמני שוק מחפשים הזדמנויות. לכן הם ימכרו בשיא ויקנו בתחתית. אבל יש לכך בעיה מרכזית אחת – ששניהם נחשבים לחכמת הבדיעבד. רק אחרי שהשוק יעלה בחזרה נדע שאנו בתחתית, וכן להיפך. התוצאה היא שמתזמני השוק מפספסים לרוב את ההזדמנויות הגדולות.

למתזמני השוק יש תשובה כמובן לטיעון הנ"ל. להגנתם הם יאמרו שהם "מקצוענים" שלמדו את התחום ויודעים להיכנס גם באדום בוהק (ולא להמשיך לצפות לירידות) ולצאת בירוק בוהק (ולא להמתין לעליות נוספות), על סמך האינדיקטורים הכלכליים.

ובכן, המחקר של מגדל שוקי הון מפריך גם את התזה הזאת. המחקר מצא כי שמונה מתוך עשרת הימים הטובים ביותר הגיעו במהלך תקופה של ירידות. ותקופות של ירידות כידוע, מתאפיינות בתנודתיות שיא שלא קשורה לרוב למצב הכלכלי הריאלי ולכן לא ניתנת לחיזוי באמצעות ניתוח טכני או מקצועי. לרוב מדובר בלחץ של "מר שוק" והתיקון שמגיע לאחר מכן. במקרים אחרים מדובר בהשפעה של גורמים טכניים אחרים, כמו נזילות, ביטחונות וסגירת פוזיציות מאולצת.

המחקר מתבסס על נתונים כלכליים היסטוריים של מדד המניות המוביל בארה"ב S&P 500 לאורך 25 שנה (בין התאריכים 20.4.1995 – 20.4.2020). החוקרים זיהו את הימים הטובים והגרועים ביותר במדד, בחנו אם ישנה חוקיות לגבי התקופות במהלכן ימים אלה מתקיימים, ובדקו את מידת השפעתם על התשואה הכללית בטווחים שונים.

התוצאה כאמור, הייתה שהימים הרווחיים ביותר היו לאחר הנפילות החדות ביותר (בשנים 2008 ו-2020). כאשר חלק 8 מתוך 10 הימים הרווחים ביותר נרשמו במהלך המשברים, ולא אחריהם.

השלב הבא של החוקרים, היה הניסוי להיכנס לנעליו של מתזמן השוק הממוצע. המשקיע הקטן שנלחץ משוק יורד וממהר למכור את אחזקותיו. החוקרים פעלו מנקודת הנחה שמשקיעים אלו ייצאו מהשוק אחרי הימים הגרועים ביותר, ויחזרו מיד לאחר העליות החדות המסמלות את סיומו של המשבר.

הבחינה נעשתה לפי השקעה ראשונית של 100,000 דולר במדד S&P 500 לאורך תקופה של 25 שנים. השקעה ראשונית זו הפכה בסוף התקופה ל-555 אלף דולר (תשואה שנתית ממוצעת של 9.16%) בשל אפקט הריבית דריבית. עם זאת, משקיע שניסה לתזמן את השוק ופספס את 10 הימים הרווחיים ביותר לאורך כל התקופה שנבחנה הרוויח 5.65% לשנה בלבד. כלומר בסוף התקופה 100 אלף דולר היו שווים 255 אלף דולר בלבד. 

עוד גילו החוקרים, כי משקיע שפספס את 50 הימים הרווחיים ביותר – לא רק שלא הרוויח – אלא נאלץ לספוג תשואה שנתית ממוצעת שלילית משמעותית על השקעה שנמשכה 25 שנים.

החוקרים בדקו גם התנהגות הפוכה, המתאפיינת ברכישות בתקופה של ירידות בשוק (ירידות של 10% ומעלה בטווח של שבוע בודד). לאורך כל 25 שנות המחקר היו חמישה שבועות כאלו (בתאריכים 14.4.2000, 21.9.2001, 10.10.2008, 28.2.2020, 20.3.2020), כאשר לאחר כל אחת מהן הגדילו החוקרים את ההשקעה ב-5%. התוצאה הייתה תשואה עודפת של 157 אלף דולר לעומת המשקיע שלא ניצל את הירידות, כאשר המשקיע שניצל את הירידות צבר בסוף התקופה 712 אלף דולר, לעומת 555 אלף דולר שצבר משקיע שלא ביצע כל שינוי. 

את המחקר מסכמים החוקרים בכך שהתשואה בתיק לאורך זמן נקבעת על ידי שלושה גורמים: משך ההשקעה (שמקטינה את סיכון החשיפה לתנודתיות), התמדה (לא לצאת בשוק יורד) והגדלת השקעה לאחר אירועי קיצון (באמצעות פעולה נגד המגמה והגדלת ההשקעה בתקופות של ירידות).

הרשו לי להוסיף משפט נוסף: "זמן בשוק מנצח את תזמון השוק". את הציטוט הזה לקחתי מקן פישר, המיליארדר היהודי בעל הטור הארוך ביותר ברציפות בתולדות מגזין פורבס. באנגלית אגב, זה עוד יותר חזק: “Time in the market beats timing the market”.